BETA

מנהלת מתנ"ס בלוד, מנסה לשמור על דו-הקיום בעיר ולהוות דוגמא למדינה כולה

פאתנן זינאתי, מנהלת מתנ"ס שיקאגו שבעיר לוד, מנסה להניף דגל של תקווה לדו-קיום. לאחר שנים של הפרדה בין האוכלוסיות בעיר, היא מנסה להכניס את כולם יחד תחת קורת הגג של המתנ"ס. "אם תצא איזשהי ישועה במדינה הזו, זה יגיע רק מהערים המעורבות", אומרת פאתנן

בקרוב תעלה בערוץ 8 עונה חדשה לסדרה לוד-בין ייאוש לתקווה. הסדרה עוקבת אחר הדו-קיום השברירי בעיר המעורבת. אחת מגיבורות הסדרה היא פאתנן זינאתי, מנהלת מתנ"ס שיקאגו בעיר. עד לפני שלוש שנים אפשר היה רק לחלום שהמתנ"ס הזה יקיים חוגים ושהאוכלוסייה הערבית תיכנס בשעריו.


מי שניהל את מתנ"ס שיקאגו בלוד עד שפאתנן נכנסה אליו היה הגרעין התורני, מהציונות הדתית. "המתנ"ס הזה הפך ליצור שמסמל של אי השוויון בעיר, הוא היה רק של יהודים", אומרת פאתנן. "אני תושבת השכונה והרגשתי שהמקום גורם לאבל ולהקצנת האלימות בין המגזרים בעיר", היא מוסיפה.


המתנ"ס ממוקם בשכונת אשכול, אחת השכונות החלשות בעיר לוד. "60 אחוזים הם ערבים, 30 אחוזים הם אתיופים ועוד עשרה אחוזים הם קשישים שלא יכולים לצאת מהשכונה, זה מי שגר כאן", מסבירה פאתנן. היא לא רצתה להנציח את ההפרדה ולכן לקחה עליה את ניהול המקום והפיכתו לאי של דו-קיום.

העיר לוד נוהלה בשנים האחרונות בעיקר על ידי וועדות קרואות. יש בה קונפליקטים מובנים ובלתי נגמרים, חיכוך מתמיד ושפע של אירועים פליליים. בתוך הדו-קיום הרגיש שבעיר פאתנן נאבקת בסטיגמות ובדעות הקדומות. היא לא מוותרת על הדיאלוג עם הצד השני וגם לא עם המשטרה.


"מי שרוצה להתקדם ולהוביל שינוי חייב ללמוד את התרבות השנייה, אם באים בגישה שלא מקבלת את השוני התרבותי, לעולם לא יהיה שינוי", אומרת פאתנן בכנס של קציני משטרה בעיר. "אם תצא איזשהי ישועה או איזשהו מסר לחברה כולה, זה יגיע רק מתוך הערים המעורבות", היא מוסיפה.


השבוע נפתח חדר בלט במתנ"ס, פאתנן מעידה שכשהיא רואה נערות ערביות, אתיופיות ויהודיות מגיעות יחד כדי לרקוד זה נותן לה תקווה.

 

 

כוחות מתוגברים בלוד
 

כוחות מתוגברים בלוד(חדשות 10)