BETA

28.08.2017

00:52

"סוף עידן המזומן": כיצד הפכה שוודיה למובילה בתשלומים דיגיטליים?

הפרק הראשון בסדרת הכתבות עוקב אחר המהפכה שהנהיגה שוודיה להקטנת השימוש בשטרות ומטבעות. שווי התשלומים שמתבצעים במזומן הם רק 2% מסך העסקאות במדינה שבה הצרכנים, הרגולטורים ובעלי העסקים כולם דחפו לאותו כיוון. בישראל התחילו במאמצים דומים – אבל ההמלצות תקועות

סדרת הכתבות "סוף עידן המזומן": בבירת שוודיה שטוקהולם אנשים כמעט לא נזקקים למזומן, הם משתמשים בעיקר באפליקציות בטלפון החכם המשמשות לתשלום כמעט לכל דבר, ואין מקום שלא מקבל כרטיס אשראי.


כיום רק כ-20% מהעסקאות מבוצעות בשוודיה במזומן, כאשר שווי התשלומים במזומן הוא רק כ-2% מסך התשלומים. הירידה בביקוש של השוודים לכסף מזומן מתורגמת לירידה בכמות המזומן המודפס בשוודיה מ-109 מיליארד כתר שוודי או קרונה, ל-78 מיליארד בלבד בתוך שש השנים האחרונות.

 

>> לכתבות נוספות בסדרה "סוף עידן המזומן":

האם בקרוב לא נשתמש בכסף מזומן?

 

שוודיה היא ראש החץ העולמי במהפכת ההיפרדות מכסף מזומן, שם ניתן לשלם באפליקציות בחנויות, מסעדות, תחבורה ציבורית ואפילו בחלק מהבסטות בשוק. אבל היא כבר מזמן לא לבד, ברחבי העולם כל מדינה מאמצת לה את שיטות התשלום הדיגיטליות שמתאימות לאוכלוסיה.

 

בישראל לעמות זאת דווקא עלינו, מ-44.8 מיליארד שקל שהודפסו ב-2010 ל-76 מיליארד ב-2016. צורות הכסף והתשלומים שוכללו, אבל גם היום המזומן נשאר אצל רובנו חלק בלתי נפרד מהכיס ומהארנק. ישראל התחילה במהלכים לצמצום השימוש במזומן, הסביר פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, "האוכלוסייה הרבה יותר הטרוגנית מבחינת ההשכלה והנגישות לטכנולוגיה".

 

ב-2013 מונתה ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, והמליצה להטמיע בישראל שיטות תשלום אלקטרוניות. הממשלה אישרה את ההמלצות ב-2014 ובשנה שאחרי כן ההצעה עברה בכנסת בקריאה ראשונה והועברה לוועדת חוק, חוקה ומשפט, שם היא תקועה מאז. כעת נודע כי באוצר מתכוונים לקדם ולהחמיר את החוק במסלול עוקף כנסת.