BETA

03.07.2017

21:51

עודכן:

אימפריות נופלות: מאיש עסקים אנונימי לטייקון - והקריסה לחובות

אילן בן דב פרץ לתודעה הציבורית עם רכישת "פרטנר" ב-2009 והפך מאיש עסקים אנונימי לאחת הדמויות הבולטות במשק. לאחר מכן הגיעה הנפילה ובן דב לא הצליח להחזיר חובות של מאות מליונים שעומדים במרכזן של תביעות משפטיות • פרק שני בסדרה

גם אחרי שהטייקונים כבר קרסו ואיבדו שליטה בפירמידות שלהם, כמעט כל אחד ואחד מהם נמצא בימים אלה במאבק. כיצד הפך אילן בן דב מאיש עסקים אנונימי, לטייקון בנסיקה עם רכישת "פרטנר" וקרס לחובות לאחר מכן.

 

ככל שצוללים לתוך תהליכי קבלת ההחלטות, משיכת הדיבידנדים, והעסקאות כושלות - בתי המשפט מתמלאים בשנים האחרונות בתביעות שמוגשות נגד הטייקונים ובעלי התפקידים שהיו לצדם.

 

הטענה העיקרית בתביעה שהוגשה לפני כחודשיים נגד אילן בן דב ובעלי תפקידים בחברת "סאני" שדרכה מכר בארץ את מכשירי סמסונג - היא כי בזמן שהחברה כבר נקלעה לקשיים אילן בן דב מבקש מהדירקטוריון שיאשר לו לוותר על תביעה נגד חברה אחרת - או במילים פשוטות לזרוק לפח סיכוי למאות מיליוני שקלים. המטרה של בן דב הייתה במקום לתבוע - לנסות ולסגור עם אותה חברה עסקה מול חברה אחרת שלו.

 

כתבה קודמת בסדרה >>

"אימפריות נופלות": כך הפך הכוכב העולה של הכלכלה לעבריין מורשע

 

עו"ד גיא גיסין שהגיש תביעה נגד אילן בן דב אמר: "הסיטואציה שבה אילן בן דב, באופן אישי, הוא זה שמנהל את העסקים והוא היחיד, לבדו, בלי שום פיקוח אמיתי של מישהו לידו, אפשר לו להגיע אחרי זה לשולחן הדירקטוריון ולשכנע אנשים בלי בדיקה, בלי בקרה ראויה"

 

בכל חודש כל אחד מאיתנו מפריש מהמשכורת כסף לפנסיה. הגופים שמחזיקים את אותם חסכונות שלנו מחפשים היכן להשקיע אותם כדי שיוכלו לצבור ריבית - הריבית האפסית בבנקים בעשור האחרון היא אחת הסיבות לכך שחלק גדול מהכספים האלה מושקע בבורסה - בה נסחרות החברות הציבוריות, גם אלה של הטייקונים. כיוון שמדובר בכספי ציבור הליך קבלת ההחלטות בכל חברה ציבורית מתנהל תחת פיקוח של חברי הדירקטוריון.

 

עו"ד אופיר נאור שהגיש תביעה נגד בן דב ובעלי תפקידים בחברת "סקיילקס" אמר: "אנחנו רואים שומרי סף, דירקטורים שאמורים להיות מקצועיים, לכאורה, אמורים להיות מנוטרלי אינטרס, ואמורים לראות את טובת החברה, וכאן אנחנו רואים רף ביקורת מאד מאד נמוך שלהם".

 

מוסיף עו"ד רונן עדיני שהגיש תביעה על עסקת בזק-יס: "הם הבינו את כללי המשחק. שאם הם יתנהגו יפה ויאשרו את מה שהם צריכים לאשר ולא ישאלו יותר מדי שאלות אז יביאו אותם לעוד חברה, כי הרי לפישמן ולדנקנר ולאלוביץ' ולכולי וכולי, לכולם יש שורה שלמה של חברות. זה קונצרנים".

 

בדרך לקבלת החלטות על מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים יש עוד שורה של גורמים שעשויים להסתנוור מכוחו של בעל השליטה. כמו רואי חשבון, עורכי דין, וגופים המספקים הערכות שווי.

 

מפרט נאור: "קיבלנו סמכויות חקירה מבית המשפט על מנת להבין מה קרה בחברת 'סקיילקס' ומה הוביל לקריסה שלה. אחת התופעות המרכזיות שמצאנו - חשבונאות שלדעתי היא מניפולטיבית ממש".

 

הפרדוקס העיקרי הוא שבעל השליטה יכול לבחור את כלבי השמירה שלו, גם את הדירקטורים, גם אלה שמוגדרים דירקטורים חיצוניים ואמורים לייצג את המיעוט בחברה מולו. בשנים האחרונות הונחו כמה הצעות חוק שנועדו להסדיר את אופן מינוי הדירקטורים- כמו לדוגמה להגביל אותם לכהן בשלוש חברות בלבד בו בזמן ולמנוע ניגוד אינטרסים, ולהקים מאגר שיוודא שהם נבחרים אקראית ולא מתוך קרבה לבעל השליטה - אך בפועל השיטה עדיין לא השתנתה.

 

אילן בן דב מסר בתגובה: "כל הנושאים המועלים בכתבי התביעה הנם 'חוכמה בדיעבד'. שנת 2010 הייתה שנת שיא ל'סקיילקס' אשר קיבלה דיבידנדים בסך יותר ממיליארד שקלי אשר הקטינו את חובה מהותית. בנוגע להערכת השווי - כיום לאחר תהפוכות ושינויים רבים בעסקי יבוא טלפונים סלולריים מתוצרת 'סמסונג' שווי הפעילות כפי שבא לידי ביטוי בבורסה גבוה מהותית מהשווי שהוערך בזמנו ע"י מעריכי השווי".