BETA

07.08.2016

00:42

עודכן:

עשרות תיקים נפתחו נגד גננות שהואשמו בתקיפת ילדים – בודדים הסתיימו בכתבי אישום

בכל שנה נפתחים עשרות תיקים במשטרה נגד גננות שמואשמות, בדרך כלל על ידי הורי הילדים בגן, בכך שהן מתעללות בילדי הגן, אך מתברר כי רובם הגדול נסגר ללא הגשת כתב אישום נגד הגננות. הקריירות של גננות רבות נהרסו, אך יוצרי סרט תיעודי חדש מנסים לבדוק איך קורה ששמועה אחת יכולה להרוס חיים שלמים

נדמה שכיום, בעולם שבו האינטרנט הוא השולט ושמועות מופצות כאש בשדה קוצים, נראה שאדם יכול לאבד את כל עולמו מהר מתמיד. צמד במאים ניסה להבין דרך סיפורה של גננת שהואשמה לשווא לפני יותר מ-20 שנה בהתעללות בילד עד כמה זה קל בימינו לגרום ל"חיסולו" של כל אדם באמצעות שמועה זדונית אחת.

 

במשך שנים נלחמו הורים ברמת השרון כדי להכניס את ילדיהם לגן הילדים של הגננת עליזה ריינס, עד שיום אחד ב-1992 מישהו העליל עליה כי היא מתעללת באחד מילדי הגן. במהלך חקירת האירוע, התברר כי הסייעת של הגן ואחד מהורי הילדים בו הם אלה שהפיצו את השמועה הזדונית.

 

 

עשרות תיקים נפתחים - בודדים מסתיימים בכתב אישום (אילוסטרציה)
 

עשרות תיקים נפתחים - בודדים מסתיימים בכתב אישום (אילוסטרציה)(חדשות 10)

 

למעלה מ-20 שנה מאז שהפרשה הסעירה את המדינה, ריינס ומשפחתה עדיין לא ממש הצליחה להתאושש ממנה. עליזה סגרה לפני שנים את גן הילדים, והיא אפילו לא הסכימה להתראיין לסרט שערכו זוג הקולנוענים הדוקומנטריים אירה וחיים לפיד, שהחליטו לעקוב אחרי הסיפור, ולגלות מדוע כל כך הרבה תיקים שנפתחים במשטרה על תקיפת ילדים בגני ילדים נסגרם ללא כתב אישום.

 

רק בשנת 2013 נפתחו 74 תיקים בגין אלימות בגני ילדים, כשרק תשעה מהם נגמרו בכתב איום. סיגל אדריאן היא גננה שנפתח ונסגר נגדה תיק כזה: "עשיתי טביעות אצבעות וצילמו אותי, וזה היה קטע קשה, שאלתי את עצמי מה לעזאזל אני עושה במקום הזה?". התיק נגד אדריאן נפתח לאחר שאחת האימהות טענה שהילד שלה חזר הביתה עם סימן כחול, ולמרות שלא היו כל עדויות מחזקות לכך התגלגל עד עד לבית המשפט, שם נעצר בזיכויה המלא של אדריאן.

 

בשנה שעברה נפתחו 81 תיקים כאלו, אך רק ארבעה מהם הסתיימו בכתבה אישום, וב-2014 נפתחו תשעה כתבי אישום מתוך 63 תיקים שנפתחו בטענה כי הגננות התעללו בילדיהם של ההורים. דוגמא לכך היא בגן הילדים של מ', שפועל מזה 40 שנה, שם לא רצתה אחת האימהות לשלם את התשלום החודשי, ולכן החליטה להפיץ בפייסבוק ובוואטסאפ שצוות הגן של מ' נוהג באלימות בדרך קבע נגד הילדים.

 

 

זוכתה לגמרי. הגננת סיגל אדריאן
 

זוכתה לגמרי. הגננת סיגל אדריאן(חדשות 10)

 

"בתחילה לא ידענו מה קורה כי לא הבנו, עד שאמרנו לנו שמדברים עלינו ומפיצים עלינו שמועות, וכשנכנסנו לאינטרנט חשכו עינינו בן רגע", אומרת מ' על המקרה הפרטי שלה, "הכל נהרס וקרס". הגן של מ' היה פעיל מאוד, אך מאז הופצה השמועה נגדה עזבו כמחצית מילדי הגן. המשטרה סגרה את התיק ו-מ' נמצאת כרגע בתביעת דיבה גד האם המתלוננת, אך היא רק רוצה שהאמת תצא לאור: "זה לא פייר מה שהיא עשתה".

 

נדמה שכיום, בעולם שבו האינטרנט הוא השולט ושמועות מופצות כאש בשדה קוצים, נראה שאדם יכול לאבד את כל עולמו מהר מתמיד. אם יש משהו שניתן ללמוד מהסיפור של עליזה ריינס, הוא שבניגוד לאלה שמועלים על המוקד - לרדת ממנו זו כבר משימה כמעט בלתי אפשרית.