אלאור אזריה בבית המשפט (ארכיון)
אלאור אזריה בבית המשפט (ארכיון)
,ללא קרדיט

המ"פ של אזריה העיד: "אלאור אמר לי 'המחבל הזה היה חי והוא צריך למות'"

רס"ן תום נעמן, מפקדו של החייל שירה במחבל בחברון, העיד בבית הדין הצבאי ביפו. "התחושה שלי הייתה שהירי בוצע על ידי אחד המתיישבים מהזירה", אמר, והסיף: "אף אחד לא הסב את תשומת לבי לסכנה כביכול מאותו מחבל. אף אחד לא טען באוזניי שהמחבל ממולכד"

משפטו של החייל אלאור אזריה: מפקד הפלוגה של החייל היורה בחברון, רב סרן תום נעמן, העיד היום (חמישי) במשפטו בבית הדין הצבאי הצבאי ביפו. "אלאור היה חייל טוב מאוד", טען המ"פ בפתח העדות, "מילא בצורה מצוינת כל משימה שקיבל".

 

"היו צעקות והבנתי שהיה אירוע", אמר המ"פ, "הגעתי למקום וראיתי חייל יושב בצד, מחזיק תחבושת על פצע. ראיתי דם בזירה והבנתי שהפצע לא עמוק. מפקד המחלקה סיפר לי על האירוע, ודיווח שהיו שני מחבלים. שירו ארבעה עד חמישה כדורים במחבל הראשון ועוד שלושה כדורים על המחבל השני ששכב בלי תזוזה ".

 

נעמן המשיך: "כמה שניות אחר כך אלאור הגיע אני אומר לו לטפל בפצוע. בנקודה זו הייתי המפקד הבכיר בשטח, המג"ד הגיע רק אחר כך. אחרי שהחייל שנדקר עלה לאמבולנס, ראיתי עוד כוחות מגיעים. הסתכלתי על המחבל, הסכין היתה יחסית רחוקה ממנו".

 

 

 

"הסכין לא היה קרוב אליו"(חדשות 10 - צילום מסך)

 

"התחושה שלי הייתה שהירי בוצע על ידי אחד המתיישבים מהזירה", הוסיף המ"פ, "ראיתי את אלאור עם ידיים על הנשק הולך לכיוון מערב. ניגשתי אליו ושאלתי אותו מי אישר לו לירות ולמה עשה את זה, הוא ענה לי המחבל הזה היה חי והוא צריך למות. הוא ביצע ירי ללא אישור המפקד שלו. ללא אישורי. לקחתי אותו הצידה".

 

לטענתו של נעמן, לא היה איום אמיתי של חגורת נפץ מהמחבל. "האיום שהיה בהערכות מצב הוא בעיקר ירי. חגורות נפץ זה לא משהו שעלה בהערכות מצב", אמר, "חגורות נפץ שייכות לעידן אחר. לא זיהיתי צורות חריגות בלבוש והבגדים היו צמודים לגוף ולא היו סימנים לחוטים או להפעלה של חומרי נפץ".

גם לפני כחודש וחצי העיד המ"פ במשפט, ואמר על אזריה דברים קשים. "זהו אירוע מוצלח מבצעית, אך פגיעה ערכית בחוסנו של צה"ל", טען. "צעקתי מי ירה שלוש ארבע שניות, ואף אחד לא ענה, ואז מישהו צעק 'אלאור' או אני יריתי, לא זוכר", כך העיד נעמן, "ניגשתי לחייל ושאלתי אותו 'למה עשית את זה?' והוא אמר שראה אותו זז. לא הייתה לו תשובה אינטליגנטית".


מוקדם יותר העידה במשפט ד"ר הדס גיפס, פתלוגית במכון לרפואה משפטית באבו כביר. לטענתה, בעת הירי של החייל בדוקר, הוא עוד היה בחיים. דימום במוח מצביע על כך שלבו של המנוח עדיין היה בחיים כשהקליע פגע בראשו כי עדיין הגיע דם לאזור הזה", אמרה ד"ר גיפס.