פשרה ישראלית-טורקית: חמאס ישאר באיסטנבול, לא יוסר המצור מעזה

פרסום ראשון • אחרי חמש שנים של נתק, ירושלים ואנקרה בדרך לסיכום סופי של ההסדר שיוביל להחזרת השגרירים. בישראל ויתרו על הדרישה לסילוק חמאס מטורקיה בתמורה להתחייבות שאנקרה תתחייב לוודא שלא ישמש לפעילות טרור. מנגד, בטורקיה ויתרו על הדרישה להסרת המצור בעזה בתמורה להובלת פרויקטים באזור

הישורת האחרונה? בחדשות 10 נחשף הערב (רביעי) כי צוותי המשא ומתן של ישראל וטורקיה הגיעו לפשרה בנוגע לדרישות הממשלות בשני הצדדים לחידוש היחסים הדיפלומטיים. הן בישראל והן בטורקיה חזרו בהם משתיים מהדרישות שהיוו מחסום להחזרת היחסים לתיקונם, ועל פי הערכות של גורמים בישראל, יתכן שכבר בפגישתם הבאה של צוותי המשא ומתן ניתן יהיה להגיע להסכם שיביא להחזרת השגרירים אחרי חמש שנות נתק מדיני.

 

על פי הפרטים שפורסמו הערב לראשונה, בישראל ויתרו על הדרישה להפסקת פעילותו של ארגון חמאס בשטחי טורקיה. על פי הפשרה שהושגה, חמאס יוכל להמשיך להפעיל נציגות באיסטנבול, אולם בירושלים דרשו שהממשלה באנקרה תפקח על פעילותו של הארגון בשטחה ותפעל למניעת הובלתן של פעולות טרור נגד ישראל וביהודה ושומרון משטח טורקיה.

 

מנגד, ישראל הצליחה לשכנע את הטורקים לוותר על הדרישה שנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הציג כסוגיית מפתח - הסרת המצור מעל רצועת עזה. רק בחודש אפריל האחרון שבו והבהיר דוברו של ארדואן כי הטורקים אינם מוכנים לסגת מדרישתם להסרת המצור, עם זאת, על פי הפרטים שהגיעו לידי חדשות 10, באנקרה הסכימו לוותר על הדרישה הזו בתמורה לכך שבישראל הבטיחו להעניק לטורקיה מעמד מיוחד, לצד מצרים, בכל הנוגע לרצועת עזה, על מנת לאפשר לה להוביל פרויקטים הומניטריים באזור.

 

 

ארדואן ונתניהו. מתפייסים
 

ארדואן ונתניהו. מתפייסים(רויטרס)

 

השיחות בין טורקיה וישראל החלו בחודש דצמבר בשנה שעברה אחרי שגובש מסמך הבנות בין צוותי משא ומתן של המדינות בראשות סגן שר החוץ הטורקי ומי שהיה ראש המטה לביטחון לאומי וכיום משמש ראש המוסד, יוסי כהן. בחודש שעבר חודשו השיחות לאחר קיפאון של מספר שבועות על רקע עזיבתו של ראש ממשלת טורקיה, אחמט דבוטאולו.

 

הסכסוך בין המדינות פרץ על רקע השתלטות צה"ל על ספינות המשט הטורקי לרצועת עזה במאי 2010, במהלה נהרגו תשעה אזרחים טורקים שהיו על ספינת ה"מאבי מרמרה" ועשרות נוספים נפצעו. בין היתר, המתיחות הובילה להחזרת השגרירים מתל אביב ומאנקרה והורדת הדרג הדיפלומטי, לצד פתיחה בהליכים משפטיים בטורקיה נגד בכירי צה"ל במהלך ההשתלטות, בהם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ומפקד חיל הים דאז, האלוף אליעזר מרום.

 

 

ארדואן והנייה. הקשרים ישמרו
 

ארדואן והנייה. הקשרים ישמרו(רויטרס)

 

תפנית ראשונה במצב חלה ב-2013 כשבסיום ביקורו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בישראל שוחחו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וארדואן שכיהן אז כראש ממשלת טורקיה, במהלכה התנצל נתניהו על "הטעויות המבצעיות שהיו באירוע הפשיטה". מלשכת ראש הממשלה נמסר אז כי נתניהו וארדואן סיכמו על "השבת הנורמליזציה ביחסים בין המדינות". כבר אז נשלחו נציגים של שתי המדינות לדון בהחזרת היחסים למסלולם ובפני נתניהו הונחה טיוטת הסכם כולל לנורמליזציה עם טורקיה, אולם הוא לא רצה לחתום, גם מתוך הנחה כי ארדואן לא צפוי לשנות את הרטוריקה האנטי-ישראלית שלו אפילו במידה וייחתם הסכם שכזה.

 

רמז לתפנית החל כשארדואן הצהיר ש"האיזור כולו - ישראל, הפלסטינים ואנחנו - יכול להרוויח כל כך" מנורמליזציה של היחסים עם ישראל. במקביל למשא ומתן, ניפק ארדואן מספר אמירות על היחסים בין המדינות, ועל רקע הפיגוע באיסטנבול שבו נרצחו שלושה אזרחים ישראלים, אף התקיימה השיחה הראשונה בין נשיאי ישראל וטורקיה מאז פרוץ המשבר בין המדינות.