נתניהו עם יעלון וסער בישיבת ממשלה
נתניהו עם יעלון וסער בישיבת ממשלה
,רויטרס

הסערה שאחרי השקט: איך תראה המערכת הפוליטית אחרי "צוק איתן"?

המערכת הפוליטית בישראל שמרה על סולידריות בכל הימים של מבצע "צוק איתן" והאווירה השולטת הייתה "שקט, נלחמים". אבל מה יהיה ביום שאחרי? נתניהו אמנם חיזק את מעמדו בקרב חלקים גדולים בציבור, שהעריכו את ההתנהלות המתונה, אבל בבית המצב אחר. בממשלה ובליכוד הוא ספג לא מעט ביקורת וימצא לא מעט שרים וחברי כנסת שינסו לערער את מעמדו

המערכת הפוליטית והמפלגתית קיבלה על עצמה 'הפסקת אש הומניטרית' מאז החל מבצע צוק איתן. באווירה של אחדות לאומית האופוזיציה גיבתה את מהלכי הממשלה והמתיחות בין מפלגות הקואליציה הופשרה. הצבעות אי האמון בממשלה והצבעות בנושאים השנויים במחלוקת נדחו, והזירה הפוליטית, כמו גם הזירה הבין אישית נכנסו, לכל הפחות למראית עין, למצב של רגיעה ושקט.

 

אלא שמתחת לפני השטח נחפרו בזמן הזה מנהרות פוליטיות תת קרקעיות של ראשי המפלגות השונות ושל אישים בליכוד - ואלה מובילות אל ראש הממשלה. כשיסתיים מבצע צוק איתן, וכשניתן יהיה לסכם את התוצאות הצבאיות והמדיניות של המבצע - תסתיים דממת האלחוט ושתיקת הכבשים והביקורות יפרצו מן המנהרות ויציפו את השדה הפוליטי.

 

בשלב זה, כשכוחות צהל כבר יצאו מהעזה, ניתן לאבחן מאזן ביניים פוליטי. ראש הממשלה בנימין נתניהו חיזק לכאורה את מעמדו, אבל בעיקר בקרב הציבור ולא במגרש הביתי. המדיניות המאופקת והמרוסנת של נתניהו עד הכניסה הקרקעית זכתה לאהדה ברחוב הישראלי אבל לביקורת קשה באגף הימני של הליכוד.

 

במונחים פוליטיים נתניהו גזר קופונים אלקטוראליים ממצביעי מפלגות המרכז, אבל הוא מאבד אותם לימין של בנט וליברמן. מעמדו של נתניהו כמנהיג הליכוד נחלש, אבל ציבורית מבצע "צוק איתן" השאיר אותו כמועמד היחיד הנראה לעין לראשות הממשלה הבאה.

 

אם לפני המבצע דובר על משה כחלון כ"דבר הבא" לאחר שנסק בהתמדה בסקרים, הרי שבימים אלה מנהיג חסר ניסיון צבאי ומדיני נמחק מהאופציה להחליף את נתניהו. כך גם יאיר לפיד למרות היותו חבר בקבינט. אהוד אולמרט עתיר הניסיון ירד סופית מן הבמה הפוליטית לאחר שהורשע. לכן נראה כי בנימין נתניהו יתמודד בבחירות הבאות לראשות הממשלה מול יושב ראש מפלגת העבודה יצחק (בוז'י) הרצוג וינצח אותו.

הליכוד כבר לא המפלגה הגדולה בכנסת

בתוך הליכוד חופרים מנהרות פוליטיות כנגד נתניהו, אבל אלה יבשילו רק בעוד שנים. שר הפנים גדעון סער בונה את עצמו להתמודד מול שר הביטחון משה בוגי יעלון על הנהגת הליכוד והמדינה בעידן פוסט נתניהו. לשם כך סער איגף את נתניהו מימין והוא זוכה לאהדה הולכת וגדלה באגף הימני הגדול של מרכז הליכוד. סער דורש קו מיליטנטי ותקיף יותר נגד חמאס והוא מוביל קבוצת שרים וחברי כנסת הכוללת את ישראל כץ, זאב אלקין, יריב לוין, מירי רגב, ציפי חוטובלי, דני דנון, משה פייגלין ועוד.

 

בזירה הבין מפלגתית כוחם של הבית היהודי ונפתלי בנט עולה בהתמדה. בנט נוקט בקו מדיני תקיף, דורש לחסל את חמאס עד הסוף, מרבה להתלהם וזוכה לאהדה. גם הדמויות ההרואיות של הציונות הדתית כמו הדר גולדין ומשפחתו, כמו גם משפחות שלושת הנערים החטופים וסרן איתן מגבעתי, וכמו דמויותיהם של המח"טים של גבעתי והצנחנים (עופר וינטר ואליעזר טולדנו) - שהם כולם מהציונות הדתית מוסיפה להשפעה של הבית היהודי. על פי הסקרים המפלגה מטפסת מ-12 ל-18 מנדטים על חשבון הליכוד, אבל הנתונים נכונים להיום והם שבריריים ועשויים להשתנות בהתאם להתפתחויות הצבאיות והמדיניות.

 

 

ליברמן. שלח את שאמה-הכהן לצרפת
 

ליברמן. שלח את שאמה-הכהן לצרפת(רויטרס)

 

ישראל ביתנו של ליברמן חיזקה גם היא את מעמדה באגף הימני. היא התחזקה גם פיסית וזכתה למושב נוסף בכנסת. אחרי בחירתו של רובי ריבלין לנשיא נכנס במקומו ח"כ כרמל שאמה הכהן. בתרגיל מבריק מינה אותו שר החוץ אביגדור ליברמן כשגריר ישראל במדינות ה-oecd ושאמה הכהן מהליכוד פינה את מקומו לאלכס מילר - איש ישראל ביתנו ומקורבו של ליברמן.

 

ישראל ביתנו עלתה ל-12 מנדטים בעוד הליכוד ירד ל-19 מנדטים בדיוק כמו יש עתיד של לפיד, כך שהלכה למעשה הליכוד כבר אינה זכאית לתואר המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.

 

מפלגת העבודה בראשותו של יצחק הרצוג נקטה בקו ממלכתי מתון ומכובד. היא מאבדת מעט קולות לכיוון מרצ והשמאל הדורשים הסכמי השלום וויתורים, אבל צברה קולות מכיוון יש עתיד והתנועה. בסך הכול שומרת מפלגת העבודה על כוחה. יש עתיד והתנועה מאבדות בשלב זה חלק ניכר מכוחן. המפלגות החרדיות שומרות על כוחן ויש אומרים שהן מהוות כיפת ברזל לנתניהו - אם וכאשר נפתלי בנט מצד אחד או יאיר לפיד מצד שני ירצו לרסק את הקואליציה.

 

כל הנתונים נכונים לשעה זו, עם תום הפסקת האש ההומניטארית וחידוש הירי והקרב. המציאות הצבאית, המדינית והאירועים בעולם כולל בעיראק ובאוקראינה שבריריים מאוד ועשויים לשנות את המאזן הפוליטי לכאן או לכאן.