BETA

10.08.2016

14:04

עודכן:

כך מאריכה רפורמת הבריאות את ההמתנה לתורים לניתוחים

הרפורמה החדשה של משרד הבריאות נועדה לגרום לכך שההמתנה לניתוחים שונים במערכת הבריאות הציבורית יתקצרו, אך בפועל הדבר לא קורה וכך נוצר לחץ גדול שמביא להמתנה של חודשים רבים לניתוח הפשוט ביותר • פרק שלישי בסדרת הכתבות "עולה לנו בבריאות"

נראה שאם אדם ירצה לקבוע תור לניתוח כלשהו בישראל, הוא יצטרך לחכות מספר חודשים עד שזה ייצא לפועל, אפילו יותר מזה. מדוע רשימת ההמתנה לתורי הניתוחים בבתי החולים הממשלתיים כה ארוכה?

 

בכל שנה מתבצעות בישראל יותר מ-50 אלף ניתוחי קטרקט, בהם מושתלות עדשות מלאכותיות בעיניים בשל ירידה באיכות הראייה. ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, מספר ניתוחי הקטרקט האלה רק הולך וגדל. דוגמא טובה למישהי שנפגעה מההמתנה הארוכה לניתוח היא חנה פלוטקין, שבסך הכל רצתה לקבוע תור לניתוח קטרקט, ובזמן הזה הראייה בעיניה המשיכה להיפגע: "כשהגעתי לעשות ניתוח ב'פוריה' אמרו לי שהעין השמאלית שלי מסובכת יותר מהימנית ושיוכלו לנתח אותה באוקטובר, אבל את עין ימין יוכלו לנתח רק בתחילת 2017, ראיתי שזה לוקח הרבה זמן אז החלטתי לנצל את הביטוח הפרטי שלי".


לפרקים הנוספים בסדרת הכתבות "עולה לנו בבריאות" >>

פרק ראשון: האם הרפורמות במערכת הבריאות הולכות לעלות לישראלים ביוקר ובבריאות?

פרק שני: כיצד התייקרה ההשתתפות העצמית בביטוחים הרפואיים?

פרק רביעי: "אי אפשר לעמוד בכך כלכלית": הישראלים שנזקקים לתרופה מחוץ לסל


"אני רואה שהחוק הזה מאוד מקשה על המטופלים שלנו", אומר ד"ר מודי נפתלי, מומחה לניתוחי עיניים שמגיע לפחות 3 פעמים בשבוע לבית החולים רמב"ם כדי לנתח חולים ברפואה הציבורית, שעובד המון במערכת הבריאות הפרטית. "בסוף השנה נראה שההוצאה באמת ירדה, אבל לצערנו זה קורה על חשבון השירות שיהיה פחות טוב והתורים לניתוחים יתארכו, ככה שהעומס על בתי החולים הציבוריים יגדל באופן משמעותי מבלי שנתנו תוספת למערכת הציבורית כדי לקלוט את כל ההיצע של המערכת הפרטית".

 

"בשביל לנתח יותר אנשים צריך יותר חדרי ניתוח אם רוצים לעבוד רק בבקרים או אחרי הצהריים, או שיתחילו להאריך את יום העבודה עד שהוא פוגש את הבוקר למחרת", אומר פרופסור איתן בלומנטל, מנהלת מחלקת עיניים בבית החולים רמב"ם.

 

המתכונת הנוכחית לקיצור התורים היא בניגוד גמור לאינטרס של בית החולים, וזאת בשל שיטת חישוב שהומצאה בשנות ה-90 ונועדה להרתיע בתי חולים מלבצע ניתוחים מיותרים. לכל ניתוח יש מחיר מחירון שנקבע על ידי משרד הבריאות, מחיר שקופות החולים צריכות לשלם לבתי החולים עד למכסה שנתית מסוימת.

 

כשאותה מכסה נחצית, בית החולים מחויב לתת לקופות הנחה גדולה של עד 70% ממחיר הניתוח, וזו שיטת התחשבנות שגורמת לכך שלבתי החולים אין את היכולת הכלכלית לקצר את התורים ולנתח יותר חולים. כדי לקצר את התורים, בתי החולים יצטרכו לבצע ניתוחים נוספים - וכל עוד הם מקבלים עליהם תשלום חלקי, הם יפסידו עליהם כסף ולכן אין להם שום תמריץ לבצע אותם.

 

"המערכת עלולה להתקלח בכל רגע, אנחנו כבר רואים את הסימנים הראשונים לכך", אומר פרופסור זאב רוטשיין, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, "עכשיו השאלה היא בידיים שלנו, בידיים של הרגולטורים, לאיזה כיוון זה ילך".

 

 

סרב לחשוף את הדוחות. פרופסור זאב רוטשיין, מנכ"ל הדסה (ארכיון)
 

סרב לחשוף את הדוחות. פרופסור זאב רוטשיין, מנכ"ל הדסה (ארכיון)(חדשות 10)