BETA

26.05.2011

15:53

עודכן:

פרקליטיו של קצב ביקשו לדחות את הדיונים בערעורו: הזמנו כבר חופשות

עורכי דינו של נשיא המדינה לשעבר שהורשע באונס ומעשים מגונים ביקשו מבית המשפט העליון לדחות את תחילת הדיונים בערעור על הרשעתו והעונש שנגזר עליו. הנימוק: הם הזמינו חופשות משפחתיות באותם התאריכים. השבוע פורסם שהדיונים בנושא יחלו רק באוגוסט, בזמן פגרת בית המשפט

(19 שניות)

מושך זמן? פרקליטיו של הנשיא לשעבר, משה קצב, שהורשע באונס ובביצוע עבירות מין נוספות, ביקשו היום (חמישי) מבית המשפט העליון לדחות את מועד הדיונים בערעורו ושנקבעו לחודש אוגוסט. הם נימקו את בקשתם בכך שהזמינו כבר חופשות משפחתיות לאותם התאריכים.

 

גם אתם נופשים באוגוסט? שתפו בחדשות 10 בפייסבוק »

 

בבקשה שהגישו עורכי דינו של קצב כתבו כי הזמינו לאחרונה חופשות עם בני משפחותיהם באותם התאריכים, במהלכם מתקיימת פגרת בית המשפט. הם טענו בבקשתם כי ביטול החופשות יסב אכזבה רבה להם ולבני ביתם. לשיטתם, ההחלטה לקיים את הדיונים במהלך פגרת בית המשפט היא "קיצונית" שכן הנשיא לשעבר אינו ממלא בפועל את עונש המאסר שנגזר עליו.

 

ביום שני הודיע בית המשפט העליון על מועד תחילת הדיונים בערעור שהגיש נשיא המדינה לשעבר על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו. על פי ההודעה, הדיונים יתחילו רק בתחילת אוגוסט, כך שהנשיא לשעבר יישאר מחוץ לסורגים לפחות עוד שלושה חודשים.

 

ב-8 באוגוסט יפתח הדיון הראשון בערעור שהגישו פרקליטיו של הנשיא לשעבר בפני השופטים עדנה ארבל, סלים ג'ובראן ומרים נאור. מבית המשפט העליון נמסר כי לאור היקפו הנרחב של הערעור שמבקש הנשיא לשעבר להעלות בפני השופטים, נקבעו עוד שני מועדים לדיונים ב-10 וב-11 באוגוסט. במידה ודיונים אלה לא יספיקו, יתקיימו שני דיונים נוספים ב-15 וב-16 באוגוסט.

תחילת הדיונים בעניינ קצב: 8 באוגוסט

בבית המשפט קבעו כי על פרקליטיו של קצב, שנידון לשבע שנות מאסר, להגיש את עיקרי טיעוניהם עד ה-28 ביוני. פרקליטות המדינה, מצדה, התבקשה להשיב על טענותיו של קצב עד לחודש מאוחר יותר, ב-28 ביולי.

 

בשבוע שעבר פסק השופט יורם דנציגר כי נשיא המדינה לשעבר, שהורשע באונס ונידון לשבע שנות מאסר, לא יכנס בשלב זה לכלא ולא יחל לרצות את עונשו עד ההחלטה הסופית בערעורו. בהחלטתו התייחס דנציגר גם לסיכויו של קצב להצליח בערעור שהגיש.

 

"ככל שמדובר בטענות המבקש נגד הרשעתו בעבירות האינוס, נראה כי לא ניתן לומר כי סיכויי ערעורו של המבקש הינם משוללי יסוד כלשהו,, כתב דנציגר בהחלטו. "אשוב ואדגיש כי אין באמור בהחלטה זו כדי לקבוע ממצא שיפוטי כלשהו באשר לטענות מי מהצדדים. יודגש, הכרעתי מוגבלת לשאלת עיכוב ביצוע גזר הדין ואין בה כדי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור".