BETA

26.05.2016

23:13

עודכן:

אנליסט: הסעיף שמאפשר ליזמים למסור לכם את הדירה באיחור וללא פיצוי

לפי החוק, יזמים חייבים לפצות רוכשי דירות על כל חודש של איחור בשיעור של פי 1.5 מדמי השכירות. בפועל, מכניסים היזמים בחוזה שלל עילות כדי להצדיק מסירה מאוחרת: רעידת אדמה, שביתה בוועדה המקומית, ימי גשם

נועה וזאב תכננו להיכנס לדירה של "גינדי" בשוהם כבר בסוף 2014, לפי ההבטחות בחוזה המקורי. הם העבירו תשלומים לקבלן וגם רשמו את הילד מראש לגן חדש בשכונה. לקראת יום האכלוס התברר שהנכס לא מוכן בשבילם.


מסתבר כי הזוג חתמו על כמה מסמכי דחייה תמורת שדרוגים במפרט. למשל, 30 יום עיכוב בגלל החלפת ראש טוש באמבטיה. אחר כך התחילה תקופת ה"גרייס" - חודשיים של איחור שמוגדר כלגיטימי - אולם גם אחריה ב"גינדי" לא מסרו את הדירה ללקוחות, אלא דיווחו על 60 יום עיכוב - בלי הסבר, בלי התנצלות, בלי פיצויים.


נועה וזאב הם רק זוג אחד מני זוגות רבים שרוכשים דירה וזוכים להיכנס אליה באיחור ניכר וללא פיצוי. הסיבה: סעיף כללי בחוזה בשם סעיף 7 שמכסה את היזם, כמעט מפני כל תקלה בעולם: מלחמה, מצב חירום כללי, פגיעה בטבע, קשיים בביצוע העבודות, הגשת התנגדויות או עררים, שביתה כללית, מחסור בחומרים, סגר בשטחים ועוד ועוד. כך קרה שבמשך קרוב לשנה נועה וזאב הסיעו בפקקים ילד בן שלוש לגן בשוהם, בזמן שנאלצו לשכור דירה בתל אביב.

 

 

לפי החוק, היזמים חייבים לפצות את הקונה על כל חודש של איחור בשיעור של פי 1.5 מדמי השכירות. אבל בחוזה, מכניסים שלל עילות כדי להצדיק מסירה מאוחרת, תחת אותו סעיף 7 מסתורי, שלכאורה מצדיק עיכוב ללא פיצויים. קבלנים שלא מוסרים את הדירות בזמן, מנפנפים באותיות הקטנות של החוזה. במקרה הטוב הם מציעים לכל היותר פשרה על פיצוי חלקי, מתוך הבנה שבבית המשפט, לזוג הצעיר קשה בהרבה לחלץ את הכסף בתוך זמן קצר.


אז עד שמשרד השיכון יעשה סדר במכת האיחורים הזו, עשרות אלפי זוגות כמו נועה וזאב ימשיכו לחכות חודשים למפתחות - גם אם זה על חשבון החסכונות של עצמם.