BETA

24.12.2012

22:31

עודכן:

איך איש לא מנע מחולה פסיכוטי לקבל רישיון נשק?

ג' היה במשך חודשים מאבטח בבתי ספר וגני ילדים. ג' גם היה מאובחן כסובל מחרדות ומהתפרצויות תוקפניות. מספר חודשים אחרי שקיבל לידיו את הנשק, הוא התאבד. זה היה יכול להסתיים לגמרי אחרת. "הכתובת הייתה מרוחה על הקיר". המשרד לביטחון פנים: "לא דווח על כל אירוע חריג"

בשעה שבארצות הברית מנסים להבין האם הרוצח בבית הספר "סנדי הוק" בקונטיקט לקה בנפשו והדבר הביאו למסע הרצחני שהסתיים במותם של 26 בני אדם, מסתבר שבישראל לא בהכרח המצב יותר טוב. במשך חודשים הועסק אדם שאובחן על ידי גורמים רבים כלוקה בנפשו כמאבטח נושא נשק בבתי ספר וגני ילדים באזור המרכז. למרבה המזל, שרשרת האירועים לא הסתיימה ברצח, אך כן הסתיימה בהתאבדותו של האיש.

 

הסיפור התפוצץ לפני כשנה, במאי 2011, כאשר הצעיר נטל את הנשק שקיבל לידיו מחברת השמירה, יורה לעצמו בראש ומת. ג' היה לוקה בנפשו, טופל על ידי עשרות פסיכיאטרים במשך יותר מעשור, אובחן כחולה פסיכוטי הסובל מחרדה, דיכאון ודחפים מיניים ותוקפניים - ולמרות כל זאת הוא קיבל אישור נשיאת נשק מהמשרד לביטחון הפנים. רק חמישה ימים לאחר מותו נשלל ממנו רישיון הנשק.

 

במשך חודשים הוא פנה לקבלת סיוע רפואי משורת מוסדות רפואיים, בהם בית החולים ברזילי, שירותי בריאות כללית, מרכז בריאות נפש בדרום ובצה"ל - אולם איש לא דיווח למשרד הבריאות שאין לאפשר לו לשאת נשק. לפי חוק כלי ירייה: "רופא, פסיכולוג או קצין בריאות הנפש המטפל באדם וסבור כי אם יחזיק בכלי ירייה יהיה בכך משום סכנה... יודיע על כך למשרד הבריאות".

 

"בני היה מטופל פסיכיאטרי שנים והוא היה לוקח כדורים", מספר אביו. "איך נתנו לו את הנשק? בשביל שיהרוג את עצמו? הוא היה יכול להרוג גם אנשים אחרים. כשהאדם מטופל, כשהאדם מטושטש, כל כדור יכול לשנות אותו. מי שנתן לו את הנשק, הוא אחראי לזה, הוא גרם לו למות, גרם לו לעשות את זה".

 

"הכתובת הייתה על הקיר. מרוחה מכל כיוון אפשרי",טוען עו"ד יאיר סקלסקי, מומחה ברשלנות רפואית. "מדובר בערך בחמישה מוסדות רפואיים שחלקם טיפלו באופן שוטף בבחור, חלקם הוא רק ביקר שם לצורך עזרה ראשונה. הוא שוחרר מצה"ל עם אבחנה נפשית מאוד קשה וגם בשירות שהיה לו, הוא ישב בכלא שלוש פעמים. ברור שהאיש הזה לא יכול היה לקבל נשק".

 

מבית החולים ברזילי נמסר: "צר לנו על המקרה. כשנקבל את כתב התביעה - נלמד אותו ונגיב עליו".

 

מהביטוח הלאומי נמסר: "לא חלה על המוסד חובת דיווח על המצב הרפואי של מקבלי הקצבאות, מלבד דיווח על מסוכנות נהיגה. הדרגה שעל פיה משולמת קצבת הָנָכוּת נקבעת על פי מידת הפגיעה בכושׁרו של האדם להשתכר ולא רק על פי מצבו הרפואי".

 

מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "בית החולים דיווח כמקובל על אשפוזו הפסיכיאטרי של החולה למשרד הבריאות, שרק בסמכותו להעביר מידע לגורמים המתאימים".

 

ממשרד הבריאות נמסר: "גורמי טיפול קודמים לא התרשמו מקיומה של מסוכנות. לאחר שהמטופל אושפז הועברה הודעה ממשרד הבריאות למשרד לביטחון הפנים כחמישה שבועות לפני האירוע המצער. למרבה הצער, הודעה על הפקעת הנשק מידי הנפטר בוצעה על ידי המשרד לְבִיטְחוֹן הפנים בעיכוב של שישה שָׁבוּעוֹת, לאחר ששם קץ לחייו. ככלל, לא כל חולה הלוקה בנפשו מוערך כמסוכן לעצמו או לאחרים".

 

 

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "המנוח נבדק ועבר הכשרה במרכז האולימפי הלאומי לקליעה רק לאחר שנבדק מול גורמי המשטרה ומשרד הבריאות כנדרש. חברת השמירה לא דיווחה על כל אירוע חריג המחייב בדיקה בעת שהועסק במסגרתה. על פי הרישומים ובבדיקות הנעשות באופן שוטף - לא עלו ממצאים השוללים מתן רישיון באותה עת".

 

 

מחברת השמירה "אלעד" נמסר: "החברה פעלה בצורה חוקית ועל פי דין. ג' קיבל רישַׁיון לנשק רק לאחר שקיבלנו את האישורים הנדרשים".