BETA

גם העובדים הערבים חוששים: "אנשים מסתכלים, מעדיפים לא לדבר בערבית"

גל הפיגועים הבלתי פוסק הותיר את הרוב הדומם של ערביי ישראל – אלה שעובדים לצד יהודים ובסך הכל רוצים להתפרנס, עם תחושות קשות. למרות המבטים והחשדנות, הם מתעקשים להמשיך בשגרה: "רוצה ללכת ברחוב ושאיש לא יחשוש ממני"

היציאה אל הרחוב הפכה בשבוע האחרון לאירוע מעורר פחד עבור כל ישראלי - גם אלה הערבים, שעובדים שנים רבות לצד יהודים ומעידים על תחושות קשות ומתיחות רבה. החזות, השפה והלחץ הרב גרם לכל יום עבודה להיות אתגר של ממש עבורם, שכולל הרבה מבטים מפוחדים.

 

"אני חושש לפחד בטלפון בערבית, שפת האם שלי", מודה אדם ח'דור בן ה-18 מיפו. לדבריו, "מספיק שאומר למישהו מהצד השני של הקו 'אני בא' בערבית, וכבר יחשבו שהודעתי לו שאני מתכנן לעשות פיגוע או משהו כזה. איך אסביר שאני בסך הכל הולך לעבודה?".

 

ח'דור, כמו הרבה נערים מתבגרים, אוהב לאמץ לעצמו לוק מסוגנן במיוחד. בניגוד לחבריו היהודים, הוא עושה זאת בימים אלה לא רק מטעמי אופנה: "אני משקיע עוד יותר במראה שלי עכשיו. אני לא מסתיר את הזהות שלי, אבל רוצה ללכת ברחוב ושאיש לא יחשוש ממני. אני רוצה להסתכל על יהודי, לחייך - ושהוא יחייך אליי בחזרה".

 

גם מוראד, בן 24 מכפר קאסם, מרגיש את המתיחות. כבר 3 שנים הוא עובד בבית קפה במרכז תל אביב, ואף על פי שכלפי חוץ הכל נראה כשורה - בתוך המטבח הוא וחבריו לעבודה מתקשים להתנתק מהאירועים. "יש ימים קשים מאז שהתחיל המצב. אי אפשר לדעת מה יהיה", הוא מספר. "אני מעדיף לא לדבר ערבית כדי לא להלחיץ את הישראלים".

 

גם חברו למטבח, מחמוד, מנסה להרגיע: "יש לנו את הפחד שלכם יש. אני רואה את הפחד בעיניים שלכם ומרגיש את אותו הדבר. עצוב שמלחיץ אותנו ללכת ברחובות, למרות שאיש מאיתנו לא קשור למצב הזה".