BETA

24.08.2015

21:04

עודכן:

אפס בספורט: מדוע המאמנים שאמורים לגדל אלופים אולימפיים צריכים להשלים הכנסה?

זה מתחיל מהמורה לספורט, שתוך כדי הטיפול בבעיות משמעת לא עוצר לטפח את העילויים בכיתה. ממשיך עם הדרכה בלתי מקצועית באגודות ספורט, שמאמניהן זונחים את החלום לגדל מתחרים אולימפיים לטובת הישרדות אישית וכלכלית במקצוע. בסופו של דבר, החינוך הגופני סובל מאפליה בין מרכז ופריפריה- תושבי המרכז ותושבי הדרום והצפון, וענפי הספורט הפופולריים לעומת אלו שאינם נחשבים למשתלמים מספיק • "אפס בספורט", כתבה שנייה בסדרה

כדי שילד מוכשר יהפוך לספורטאי צמרת הוא צריך לפגוש באנשי המקצוע הנכונים - המאמנים. הם אמורים לפתח את היסודות המקצועיים ואת האישיות של נער או נערה מתבגרים ולהקנות להם את כל הכלים שיהפכו אותם לכוכבים.


המאמן הראשון שכל ילד יפגוש - הוא המורה לספורט בבית הספר, המאמן שהמערכת לא מאפשרת לו אפילו לחלום על גידול ספורטאים. בדרך ממנו לאגודות הספורט, התלמידים יפגשו בדרך כלל מדריכים חסרי ניסיון ונטולי מוטיבציה.


השוק, למרבה האירוניה, דווקא מוצף. כמעט 50 גופים רשאים לתת תעודות אימון והדרכה, ולמרות זאת השכר המוצע למאמנים נוטה להרחיק כוח אדם איכותי מהתפקיד. משוגעים לדבר כמו עדי וולפמן או אריק זאבי הם בגדר מיעוט, ורב המאמנים הצעירים פורשים מהתחום בשלב מוקדם או עוברים לתחום רווחי יותר, כמו העברת אימונים בחוג פרטי- שלא מנפה את חסרי הכישרון ולא מתבסס על הישגים.

 

> לכתבות נוספות בסדרה "אפס בספורט"

פרק 1: מדוע הספורט ההישגי בישראל ממשיך לדשדש?

פרק 3: אין מתקנים, אין תשתיות, מאיפה יבואו הישגים?

פרק 4: כשמערבבים, ובכוונה, פוליטיקה בספורט

 

מעבר למיקוד בעיסוק פנאי, על חשבון העבודה הצמודה עם האלוף האולימפי הבא, חוגים נוטים להיות מותרות של מעמדות מסוימים, באזורים מסוימים בארץ. מאמנים ברמה גבוהה אינם מרבים לרוב לצאת מאזור המרכז. מקרב ספורטאי המשלחת האולימפית ללונדון 2012, אין תושבי פריפריה - למעט נציג הנגב מעומר ושחר צוברי מאילת.


מעבר לכך, ענפים שאינם פופולריים מספיק או נטולי כדאיות כלכלית כלל לא מגיעים לארץ. תשאלו את אלופת ישראל בהתאבקות, אילנה קרטיש, שנודדת בעולם בין מאמנים בניסיון להגשים את החלום האולימפי. תשאלו את רון דרמון, שחולם להיות הישראלי הראשון בענף הטריאתלון באולימפיאדה- אך מתקשה למצוא מאמנים ברמה המתאימה.