BETA

13.01.2011

13:06

עודכן:

מתוך הכרעת הדין: קצב ביקש מ-א' - "תגעי, רק קצת, מה אכפת לך"

הכרעת הדין המלאה של משפט קצב, שהורשע בשני מקרי אונס ועבירות מין נוספות, חושפת את השיטה שבה פעל הנשיא לשעבר. בין היתר קבעו השופטים כי הוא אסף "כל פיסת נייר וכל חפץ", כראיות מפלילות נגד המתלוננות

(4:45 דקות)

תיק קצב המלא נחשף: בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר היום בצהריים (חמישי) לפרסם את הכרעת הדין המלאה של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע לפני שבועיים באונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית. בהכרעת הדין המלאה, המתפרשת על פני 324 עמודים, שוללים השופטים את גרסתו של קצב, ומציירים אותו כעבריין מין סדרתי, שקרן ומניפולטור.

 

משה קצב הורשע בשני מקרי אונס »

ה' בעדותה: גלה ביקשה שאתלבש פחות חשוף »

קצב מתכוון להגיש ערעור לבית המשפט העליון »

בהתייחסם ל-א' ממשרד התחבורה מפרטים השופטים את השיטה שבה פעל הנשיא לשעבר. "לאחר תקופה של כחצי שנה של עבודה משותפת ואווירה מלטפת, אמר לה הנאשם שהוא מוצא עצמו מאוהב בה והוא מפנטז עליה בלילות כשהוא מקיים יחסי מין עם רעייתו. היא דחתה אותו בנימוס, אך הוא חזר וביקש לקיים עמה קשר אינטימי", נכתב בהכרעת הדין.

 

"באותה העת סברה א' לתומה כי הנאשם אכן מאוהב בה והגדירה את התאהבותו כתאונת עבודה. באותה תקופה התמצו מעשי הנאשם כלפיה בהנחת יד על כתפה, בבקשתו ממנה להתיר לו לגעת בחזה - לה היא סירבה, בהיצמדות הנאשם אליה במעלית ובחיבוקה על ידי הנאשם ליד החלון בלשכה - בתואנה שברצונו להראות לה את הנוף הנשקף ממנו".

 

על פי הכרעת הדין, א' החליטה להיכנס להריון, בין היתר כדי לקרר את יחסו של קצב כלפיה. "משהודיעה לו על הריונה, כעס עליה הנאשם והתריס כלפיה, שבכך היא פוגעת ביחסים הנרקמים ביניהם. בעקבות כך חוותה א' מצדו של הנאשם תקופת מידור ראשונה שנמשכה בין חצי שנה לשבעה חודשים", כתבו השופטים. לאחר ש-א' חזרה מחופשת הלידה, חזר קצב אל שיטות החיזור הקבועות והחמיאה למתלוננת: "כמה אני נמשך אליך", "חזרת לגזרה".

 

הכרעת הדין מתארת בפרוטרוט את מעשיו של קצב. אחד מהם התרחש בחודש הראשון לאחר חזרתה של א' מחופשת הלידה, וכך נשמע התיאור המזעזע מפיה: "הוא אמר לי משהו, ואז ראיתי שאיבר מינו שלוף ממכנסיו וזקור. הוא ליטף אותו ואז הוא ביקש ממני, אם אני מוכנה לגעת, ואם אני מוכנה ללטף. הייתי נבוכה, מבוכה איומה. הוא המשיך: 'בבקשה, רק קצת, תגעי, מה אכפת לך, רק רגע'. זה נמשך מעבר למה שיכולתי לשאת ברמת המבוכה והבושה. אני זוכרת שאני התחלתי לצחוק מאוד, מתוך מבוכה ומועקה כזאת של איך אני יוצאת מהמצב הזה, אז אמרתי לו שאני מבקשת שיפסיק, והוא כיבד את הבקשה והכניס את כבודו למקומו, למכנסיו. ישבנו עוד כמה דקות והלכתי הביתה".

"קצב ואנשיו ייצרו ושימרו עדויות נגד נשים שבהן פגע מינית"

הכרעת הדין מתייחסת גם לאמינותו של קצב ולהתנהלותו והתנהלות מקורביו בפרשה. "אחת מטענותיה המרכזיות של המדינה היא שקצב ואנשים מטעמו עסקו באופן שיטתי בייצורן ובשמירתן לעת מצוא של 'ראיות מזכות' בעניינן של נשים בהן פגע מינית. משהושמעה הטענה לראשונה בדברי הפתיחה של המאשימה בדבר 'ייצור ושימור ראיות מזכות'  כ'שיטה' הנהוגה על ידי הנאשם, תהינו אם אין עסקינן בהגזמה. עם תום שמיעת הראיות, יכולים אנו לקבוע כי יש ממש בטענה זו", קובעים בהכרעת הדין השופטים ג'ורג' קרא, יהודית שבח ומרים סוקולוב.

 

לטענת השופטים, קצב הסביר גם את הימצאותם של פתקי ההתנצלות שכתבה לו א' כשמירה לא מכוונת. "זה היה במגירה פשוט", הוא אמר בבית המשפט. "לדבריו, כאשר עזב את משרד התיירות, רוקנה אחת הפקידות את תוכן המגירה לארגז קרטון שנלקח על ידו וכך נשמרו הדברים. גם הסבר זה לא נשמע אמין מפי הנאשם", קובעים השופטים.

 

"על אותו משקל שמר הנאשם את 'קלטות יואלי' (אורי יואלי הוא איש עסקים ירושלמי, הנחשב למקורבו ואיש סודו של קצב - ב"ק) שבעת קבלתן ממנו, לא ייחס להן כל חשיבות, הכניס אותן למגירה בשולחן העבודה בבית הנשיא ו'שכח מהן'". קצב הסביר: "עובדה שלא הקשתי... לא עניין אותי... גם לא שמרתי, זה נזרק למגירה ונשאר שם".

"שמר כל פיסת נייר וחפץ, מהם ניתן להוכיח כי הכפופות לו היו מאוהבות בו"

השופטים כותבים כי "עם נבצרותו ופינוי משכן הנשיא, רוקן תוכן המגירה לארגז קרטון שנלקח על ידיו, ומשם הן נשלפו כאשר הוא נזכר ב'קלטות יואלי' כשנתקל באקראי בהודעות א' בבית הנשיא. כך לטענתו, גם נשמרו באקראי ושלא מתוך כוונה כלשהי, מתנות ש-א' מבית הנשיא נתנה לו - משחה לעור, אפטרשייב, גרביים - את כל אלה שמר הנאשם במגירה".

 

לדברי השופטים, כשקצב נשאל מדוע שמר על הפריטים שקיבל במתנה מ-א' מבית הנשיא, השיב תשובות מתחמקות. "כל המוצרים האלה נשמרו באקראי?", נשאל קצב והשיב כי פשוט נותרו במגירה. "מדוע לא זרקת אותם?", נשאל הנשיא לשעבר. "לא זרקתי. אתה לא זורק אפטרשייב חדש, ארוז יפה, לפח. לא פתחתי את האפטרשייב. הוא נשאר ארוז. לא פתחתי. לא מצאתי לנכון לפתוח".

 

השופטים קובעים כי הם מתקשים לקבל את ההסבר של קצב בדבר שמירה אקראית ולא מכוונת של הראיות המזכות, כגון מכתבים שקיבל, קלטות יואלי, מכתבי ההשמצה בעניינה של א' שנמסרו לו, והמתנות שניתנו לו על ידי א' מבית הנשיא. "לא נותר אלא לקבוע כי הנאשם אסף ושמר כל פיסת נייר וכל חפץ, מהם ניתן להסיק כי הכפופות לו היו מאוהבות בו, כך שניתן יהיה להפריך כל טענה שתועלה כלפיו בגין התנהגות לא נאותה", נכתב בהכרעת הדין.