BETA

23.10.2014

21:42

עודכן:

הרכבת מתגאה בעמידה בזמנים, אך בשטח חמישית מהרכבות מאחרות

ברכבת ישראל מתגאים בכך שהרכבות מדייקות ב-95% מהמקרים, אולם נתונים שהגיעו לידי חדשות 10, בעזרת הסדנה לידע ציבורי, חושפים תמונה פחות מחמיאה. מהם הימים רוויי האיחורים, באיזו תחנה נרשם שיעור האיחורים הרב ביותר והיכן הסיכוי הגדול ביותר שתפספסו את הרכבת שעזבה את הרציף לפני הזמן?

ברוכים הבאים לעוד בוקר רגיל על אחד הרציפים של רכבת ישראל. מאות נוסעים יושבים על הספסל בתחנה, גונבים מבט אל השילוט האלקטרוני, תוהים אם היום הקטר יגיע בזמן - או ששוב יאחרו לעבודה. לכאורה, לפחות, אין סיבה לדאוג: הרכבת מפרסמת בעצמה שכמעט כל הקווים מדייקים על השעון. אז איך קורה שנתונים מפורטים שהעבירה החברה לפי חוק חופש המידע, ופורסמו הערב (חמישי) חושפים תמונה שונה לחלוטין?

 

מבחן קצר ואקראי שנערך על ידי צוות "אנליסט" ברציף שבחרה הרכבת בעצמה, ביום רגיל לגמרי, לשעה אחת, הראה איך קטר ראשון, מתל אביב לבאר שבע, איחר בשביל הסיפתח ב-3 דקות בלי שום הודעה על השילוט האלקטרוני. אחר כך הגיע תורו של הקו לבית שמש לדווח על עיכוב של 6 דקות, והנה עוד אחת עד ליציאה סופית. גם הנוסעים לראשון לציון גילו שהלו"ז שלהם יידחה ב-5 דקות, והנה בשורה על איחור דומה - הפעם במסלול למודיעין. "סתם ביש מזל", הסבירו בחברה, והציעו לצלם רציף סמוך, צפונה, שגם בו הרכבת להרצליה מעכבת את כולם בשתי דקות.

 

אז כמה באמת אתם מאחרים באשמת הרכבת? בחברה עצמה אומרים שמדד הדיוק עומד על 96% מהרכבות, כאשר "איחור" מוגדר בעיכוב של יותר מחמש דקות. אולם אם עיכוב של יותר מדקה בתחנת מפרץ חיפה כל רכבת חמישית מאחרת. נתון דומה (21%) נרשם בתחנת תל אביב מרכז ובלוד כבר מתקרבים לאיחור של רבע מהרכבות. בנתניה 24% מהרכבות מאחרות, בפתח תקווה 30% וביבנה 33%. גם אם מחשבים את האיחורים מעל חמש דקות, בפרדס חנה, ביבנה ובעתלית נרשמים איחורים של עשירית מהרכבות. ימי שני, הפחות עמוסים, יודעים גם הם איחורים של 18% מהרכבות, בעוד במוצאי שבת 28% מהרכבות לא מדייקות.

 

ומה קורה אם רכבת עוזבת את התחנה לפני הזמן ומאלצת את הנוסעים לחכות לבאה אחריה? כאם הנתונים מבהילים: 42% מהרכבות במודיעין עוזבות מעל דקה לפני הזמן, בפתח תקווה כ-48%, בקריית חיים 51% ובנתב"ג 55% מהרכבות עוזבות את הרציף לפני הזמן. 

 

 

תנועת הרכבות תתקיים כרגיל ביום ראשון. תחנת רכבת האוניברסיטה בת"א
 

תנועת הרכבות תתקיים כרגיל ביום ראשון. תחנת רכבת האוניברסיטה בת"א(חדשות 10 (ארכיון))

 

"אנחנו רואים שיש ימים ושעות קבועות שהרכבת מאחרת, בקווים מאוד מסוימים, בדרך כלל בפריפריה. אנשים קמים בבוקר ולא יודעים מתי הם יגיעו לעבודה. זו תופעה קבועה שלא מטופלת ולא מקבלת מענה - וזה אומר שאנשים קמים בבוקר לעבודה ולא בטוחים באיזו שעה יגיעו", טוען גיל יעקב, מנכ"ל ארגון "15 דקות". "המשמעות של הדבר הזה הוא שהנגישות של תושבי הפריפריה להזדמנויות בתחום הדיור, התעסוקה, הפנאי, החינוך, התרבות הן נחותות באופן משמעותי. אנשים שצריכים להתבסס על הרכבת פשוט מחליטים שלא להשתמש בה", מוסיפה ד"ר נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון.

 

מנגד, מצהיר אבי אלמליח, מנהל מרכז השליטה ברכבת ישראל, ש"94%-95% מהרכבות מגיעות ליעדן בזמן. רכבת שמאחרת היא רכבת שמאחרת מעל חמש דקות. זהו סטנדרט בין-לאומי. במדינות אחרות בעולם משקיעים הרבה מאוד משאבים על מנת להגיע לדיוק מאוד מאוד גבוה: עוד מסילות, עוד ציוד, עוד כוח אדם".

 

אז חוץ מזמן אבוד ועצבים בלי סוף, כמה כסף עולים לנו האיחורים הללו? על חמש דקות בתלוש השכר היומי של אלפי עובדים יש להוסיף נזקים מדלק ופקקים שגרמו הנהגים שלא סמכו על הרכבת. "אם אנחנו מדברים על איחורים של 5, 10 דקות - אפשר לעשות את המכפלות ואנחנו מגיעים לעשרות מיליונים של נזק למשק", טוען דניאל רוזנבג, מנכ"ל AMCG תשתיות ותחבורה. "כל אחוז שבוחר רכב פרטי במקום תחבורה ציבורית עולה למשק כ-650 מיליון שקל בשנה", מסכם יעקב.