BETA

09.04.2014

00:07

"אנליסט": מי אשם במצב הכלכלי הקשה של חברת "דואר ישראל"?

שנים ארוכות של הזנחה הפכו את "דואר ישראל" לחברה על סף קריסה כלכלית. ההנהלה והעובדים נמצאים בעימות קשה והתסריט על פיו 2,000 עובדים יפוטרו וכ-200 סניפים ייסגרו הופך למציאותי ככל שעוברים הימים. מתן חודורוב ניסה לברר מי אשם במצב הקשה אליו הגיעה החברה

בעוד הרצל ברמג, ממלא מקום המנכ"ל ב"דואר ישראל", התכונן לראיון איתנו כדי להסביר את המשבר בחברה, עשרות חברי ועד העובדים באו לאותת לו מי כאן בעל הבית. "הרצל, אין פה ישיבות - נגמר הסיפור. אנחנו נמצאים פה במלחמת עולם על הבית שלנו שמתפרק, שום ישיבה לא תתקיים יותר בדואר", טענו העובדים.

 

אין דוגמה טובה יותר מזו כדי להמחיש את המתח העצום וחוסר האמון באחת החברות הוותיקות בישראל. בשנים האחרונות ירד נפח השימוש בנייר בקרב הציבור בצורה דרמטית, והיום אף אחד כבר לא רץ לקנות מעטפה עם בול.

 

על דבר אחד כולם בדואר מסכימים - בלי תכנית חירום, הצבי המפורסם שמתנוסס על לוגו החברה יהפוך עוד השנה למוצג במוזיאונים. הבעיה היא שכל הגורמים המעורבים בעניין מכשילים את התכנית - העובדים, ההנהלה וגם הממשלה.

 

"כוח האדם יצטרך להצטמצם, אם היום יש נהג, שליח, ממיין ודוור, מחר אדם אחד יצטרך לעשות את כל הדברים. אותו דוור יצטרך לעבור מחלוקה של מכתבים לחבילות. כשאתה מסביר את זה לעובדים אתה מקבל תשובה שלילית", מספר ברמג.

 

שתי קומות מתחת למשרד המנכ"ל, מצאנו את יו"ר ועד העובדים בדואר, שמעון פרג'ון, באמצע ישיבה סוערת של הוועד. בישיבה זו הוא נערך לבלום את הצעת המנכ"ל לפטר 2,000 עובדים קבועים בחברה, לאפשר ניוד עובדים בין תפקידים בדואר, להרחיב את אזורי החלוקה של כל דוור ולסגור כ-200 סניפים בארץ.

 

"7,000 חיילי מדינת ישראל שנשלחו לחלק דואר כל יום, עכשיו באים ואומרים להם זהו? הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת? תשאלו את אלה שגרים מעבר לקו הירוק, בקיבוצים, במושבים, אם אכפת להם שיש או אין דואר. אם אנחנו לא נגיע למקומות האלה - אף אחד לא יגיע אליהם", אמר פרג'ון.

 

במצב הנוכחי "דואר ישראל" צועד במהרה לקראת התרסקות כללית. בין ממשלה שחוסמת את הדואר, עובדים שמתבצרים בהסכמים לא רלוונטיים ומנהלים שלא יודעים איך לדבר איתם, קשה להיות אופטימיים. אנחנו, מחזיקי המניות, היינו רוצים לנתח מהצד את הקריסה הכללית בחברה הוותיקה, אבל מבינים שהקריסה הזו תבוא על חשבוננו.