BETA

"אדמה משוגעת": כך מכשילה המדינה את יוזמותיה שלה להוזלת הדיור

רשויות מקומיות שמות רגליים לבקשות תמ"א 38, קרקעות חקלאיות שיכולות לשמש לבנייה הופכות בין לילה לפארק או שמורת טבע ואף דירה של דיור ציבורי לא נבנתה או נרכשה במשך שנים. "זה כאילו מישהו מלמעלה מנסה לעצור את הדברים במקום לומר 'יאללה, רוצו'" • כתבה אחרונה בסדרה

אם יש דבר מעצבן מעליית מחירי הדיור, הוא עשרות פתרונות פשוטים המחכים לממשלה מתחת לפנס. המשבר המתמשך הצמיח שורת פתרונות יצירתיים שהיו יכולים להוזיל את עלות הבנייה והקרקע. רק קצת תושייה ורצון היה צריך כדי ליישם אותם בשטח. אבל במקום, הרשויות מפגינות אדישות ולפעמים מכשילות את התוכניות שיתירו את הפלונטר.

 

"צריך לזכור ש-70% מהאוכלוסייה הם בעלי דירות. ברגע שהמחירים יורדים, אמנם לזוגות הצעירים יהיה קל לרכוש דירה, אבל כל בעלי הדירות ירגישו שהם מתרוששים", מסביר ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.

 

במשך יותר מעשור יוסי חסון מתזז בין ועדות וחברי מועצה כדי להשיג אישור לשיפוץ לפי תמ"א 38, פרויקט ממשלתי המתיר להוסיף שתי קומות על גגות מבנים ישנים כך שכמעט על כל קרקע קיימת ניתן יהיה לבנות בתים חדשים. "כל הדיירים מסכימים, חתמנו על הסכמים, הגשנו את התוכניות לעירייה לפני שנה. אחנו תקועים על כל מיני דרישות לא ריאליות ולא הגיוניות", הוא מספר ומסביר: "עיריית הרצליה דורשת שהחלונות של הממ"ד לא יפנו לכיוון הגינה, אלא יפנו אחד כלפי השני במרחק של 3.5 מטר. זה תנאי להיתר. על מנת להכניס מעלית לפיר המדרגות, צריך לשנות את גרם המדרגות. עיריית הרצליה הגיעה עם דרישה - לא לשנות את המדרגות".

 

"אדמה משוגעת": סדרת הכתבות של חדשות 10

 

אז למה שראשי הרשויות יעשו חיים קשים? אולי כי בזמן שהבניינים צומחים לגובה, אף אחד לא מבטיח לדיירים עוד גני ילדים, טיפות חלב או הרחבת כבישים. במצב כזה, לא כדאי לראש רשות לתת אור ירוק. "זה כאילו מישהו מלמעלה מנסה לעצור את הדברים במקום לומר 'יאללה, רוצו'", אומרת רותי הרשקוביץ, אדריכלית עירונית.

 

כשהעיריות מעכבות את הבניה, מבטיחים בממשלה לייצר את הדירות מהפשרת קרקעות. הבעיה היא שבמרכז הארץיש מחסור חמור באדמות פנויות. לכן, כדי להגדיל את הבנייה בערים המרכזיות צריכה להתשמש בשטחים חקלאיים. אלא שבמקום דירות למגורים בפתח תקווה, למשל, התירה ועדת התכנון לבנייה להפוך שטח חקלאי לפארק שעליו אסור לבנות אפילו צריף.

 

קיפאון בדיור הציבורי

כרמית ארמי שהתאלמנה מבעלה היא כנראה הממתינה הארוכה ביותר לדיור ציבורי. 12 שנה שהיא מיטלטלת בין 20 דירות שכורות, מפגרת בתשלום ונאלצת לעזוב. "במצב הזה מחפשים דירה, ולא אכפת לך התנאים, כל עוד את יכולה למלא אותם", היא מספרת. אבל התור לא מתקדם. ישראל לא בנתה או קנתה כבר שנים אפילו דירה ציבורית אחת. "כל חצי שנה, חמישה חודשים אנחנו אורזים ועוברים", היא מתארת. "אלה דירות של 40-30 מ"ר שעולות למדינה בזול", מתרעם מנכ"ל משרד השיכון בשנות ה-90, אריה בר, שבתקופתו נבנו 100 אלף דירות בדיור הציבורי. "חלק מהאנשים שנמצאים על הגלגל של קבלת ההחלטות לא מעוניינים בזה. הם לא מבינים את השוק. מה המדינה נותנת לחסר דירה? כלום".

 

על דיור ציבורי במשרד האוצר לא מוכנים לשמוע, אבל רעיון אחר עלה שם - מכרז הפוך. לכן אפשר לשווק נדל"ן בזול. עד היום, פחות מ-1,400 דירות יצאו לדרך במסלול הקרקע המוזלת, אפילו לא 5% מהמוצע. "ברור שמהקרקע אפשר לממן את עלות הדירה. היום היא עולה יותר מדי ואחנו מחויבים להוריד את המחירים", אומר שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל. שיטת ההנחות היא מוצלחת, אבל למי היא מיועדת? מבדיקת חדשות 10, המכרזים מתמקדים במגזרים שמייצגים שני שרי השיכון האחרונים - 31% מהדירות שנהנו מהסבסוד בשכונות חרדיות, 18% בהתנחלויות ורק המחצית שנותרה פונה לצעירים האחרים בישראל. "אם הייתה לי כמות של קרקעות להוציא למכרז במודיעין יותר ממה שהוצאתי, הייתי מוציא, אבל אין מספיק קרקע מתוכננת", טוען שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס. "אכן יש מכרזים בביתר ובאפרת, אני הייתי רוה לעשות את זה בכל הארץ כי הוא עשוי לתרום לירידת המחירים", אומר אריאל.

 

 על פי סקר "פאנל פרויקט המדגם", בהנהלת ד"ר דניאל איילון, עבור חדשות 10, גם הציבור מאמין שהשניים פעלו ופועלים עבור המגזר אותו הם מייצגים מאשר לטובת כלל הציבור. כך, בעוד 35.1% מהנשאלים ענו שהם חושבים שאיראל פועל לטובת כלל הציבור, 39.3% מאמינים שהוא פועל בעיקר לטובת בוחריו. מצבו של קודמו בתפקיד גרוע יותר בעיני הציבור: 52.6% מאמינים שפעל לטובת החרדים בעוד 24% מאמינים שפעל לטובת כלל הציבור בתחום הדיור.