מלידה דרך דירה ועד לזיקנה: מדוע גם הקצבאות בישראל נמוכות מדי

שכר של 7,000 שקלים לשמונה נפשות מבטל זכאות לדיור ציבורי, ואדם בן 82 נאלץ לוותר על תרופות ובשר כדי לסגור את החודש. ככה זה כאשר הקצבאות בישראל הן מהנמוכות ביותר במדינות ה-OECD. "קצבאות הן רשת ביטחון", אומר מנכ"ל הביטוח הלאומי, "ובישראל מקפלים אותן מהר מדי". "הילד הזה הוא עני", כתבה שנייה בסדרה

הקצבאות בישראל למעוטי יכולת נחשבות כמעט למלה גסה. אומרים עליהן שהן מייצרות פרזיטים, משמרות את הפערים החברתיים. מצד שני, בדיקה מקרוב מגלה את המציאות המעוותת שמסתתרת מאחורי הסכומים, הנמוכים מדי, שמקבלים אותם אנשים סביב קו העוני.

 

קחו לדוגמה את הילה יצחק. אם לשישה ילדים, שגרה בשכירות שלוש שנים, הבינה שהבית שלה מיועד להריסה והחלה בחיפושים אחר בית אחר. רק שלפתע הודיעו לה שהבית ייהרס בהתראה קצרה, ולה לא נשאר לאן ללכת. היא אינה זכאית לדיור ציבורי, ואם תתחילו עם הסטיגמות סביב היותה חרדית ותבדקו אם היא עובדת, תגלו שזו בדיוק הבעיה: היא עובדת, ומכיוון ששמונה הנפשות בבית אמורות להתפרנס מ-7,000 שקלים בחודש, היא אינה זכאית לדיור ציבורי.

 

> לפרקים נוספים בסדרה "הילד הזה הוא עני"

פרק 1: ילדים על קו העוני | פרק 3: המדינות שעשו זאת

 

דוגמה אחרת היא ימית גונדבי, שלא היתה יכולה לעמוד במעמסה של מגורים ברמת גן, ועברה עם בעלה לחדרה. היא נאלצה להתפטר כדי להיות עם ילדיה, וההכנסה המשפחתית ירדה מכ-13-14 אלף בחודש לכ-8,000 בלבד. גם כאן, גבוה מדי - אבסורדי ככל שזה יישמע עבור משפחה עם ארבעה ילדים - מכדי לקבל סיוע. "בא לי לפנק את הילד, ואז את אומרת לעצמך, רגע, יש לי 50 שקלים אחרונים עד המשכורת הבאה שתיכנס לו", היא מספרת, "אז מה, אקנה לו את הפרס או לא? במה אצ'פר אותו?".

 

עבור אברם שרנופולסקי, בן 82, יש הרבה פחות דילמות. הוא מתקיים מקצבת זקנה של 2,800 שקלים בחודש ולאחר שכר דירה, נשארים לו 500-600 שקלים למזון. על תרופות הוא ויתר. גם על בשר. "אין לי אפשרות לקנות בשר", הוא מספר, "והכי אני מתגעגע לאננס. אני לא יכול לקנות אננס".

 

בדיקה השוואתית של הסכומים מגלה כי בישראל קצבת ילדים ממוצעת היא 38 אירו, לעומת 114 אירו בצרפת או 186 אירו בגרמניה. קצבת הזקנה בישראל היא כ-25 אחוזים בלבד משכר הנטו הממוצע, לעומת כ-70-80 אחוז במדינות כמו הולנד, גרמניה או איטליה. "קצבאות הן רשת ביטחון", מסכם שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי, "אדם נופל, פורשים לו רשת. אדם קם, מקפלים את הרשת. היום אנחנו מקפלים את הרשת הזו מהר מדי".