עשרות רקטות נחתו סמוך למצבורי חומרים מסוכנים

למרות ששנתיים לפני המלחמה התריע המבקר על היעדר מיגון של מצבורי החומרים המסוכנים – המאגרים נותרו חשופים לפגיעות. במהלך המלחמה, רקטות רבות נחתו ליד מיכלים לא ממוגנים ורק בנס נמנע אסון כבד. המבקר קובע גם כי השר להגנת הסביבה לא מילא את תפקידו במלחמה כפי שהתחייב מהחלטות הממשלה

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מותח היום (רביעי) ביקורת חריפה על התנהלות פיקוד העורף והמשרד להגנת הסביבה בעת מלחמת לבנון השנייה. מהדו"ח עולה שמדינת ישראל היתה קרובה עשרות פעמים לאסון סביבתי ענק כאשר הרקטות שירה חיזבאללה נפלו פעם אחר פעם סמוך למיכלי חומרים מסוכנים שלא היו ממוגנים.

במשך שבעה חודשים בדקו אנשי משרד מבקר המדינה את פעולות המשרדים השונים בתקופת המלחמה, כאשר היה ברור שיש סכנה מיידית לפגיעה במאגרים של חומרים מסוכנים. מהבדיקה עולה שהמשרד להגנת הסביבה לא העביר הנחיות ולא תיאם את פעולות הגופים השונים בניסיון לצמצם את הסיכוי לאסון סביבתי. "גופי השלטון (...) פעלו ללא יד מרכזת. בעתות שגרה וגם במלחמה ניכר חוסר התיאום ביניהם, והם נתנו הנחיות סותרות בדבר מיגון חומרים מסוכנים".

המבקר מצא כי למרות ששנתיים לפני המלחמה הוא פירסם דו"ח שעסק בחשש מפני פגיעה בחומרים מסוכנים, חלק גדול מההמלצות בו לא יושמו. המבקר הצביע כבר אז כי הנחיות פיקוד העורף להקטין את היקף מאגרי החומרים המסוכנים במפעלים בעת מלחמה סותרות את הצורך שהמפעלים האלה ימשיכו לפעול גם בשעת חירום. המבקר אף התריע על מאות מאגרים של חומרים מסוכנים שלא מוגנו. למרות זאת, בחודשים שלאחר מכן פיקוד העורף דיווח למשטרה רק על ארבעה מפעלים בעייתיים והמשטרה מצידה לא הגישה נגדם כתבי אישום.

המבקר קובע שפיקוד העורף היה מודע למצב המיגון ביום תחילת המלחמה, אולם החל להוציא צווים להפחתת היקף החומרים במפעלים רק תשעה ימים לאחר מכן. בהמשך, גם כאשר התברר שהמפעלים אינם פועלים על פי ההנחיות, נציגי פיקוד העורף לא פעלו לסגור את המפעלים. המבקר מציין כי "חמורה במיוחד השתהותו של פיקוד העורף בכמה מפעלים הסמוכים לאוכלוסייה שהיו בהם כמויות גדולות של חומרים מסוכנים במיכלים לא ממוגנים. בסביבת מפעלים אלה נפלו עשרות רקטות".

המבקר ממליץ לפעול בהקדם למיגון המפעלים השונים וכן לבחון מחדש את מדיניות פינוי החומרים המסוכנים בשעת חירום. כמו כן הוא ממליץ להנחות את המפעלים השונים לנקוט באמצעי מיגון שיאפשרו להם לפעול בעת חירום באופן שגרתי ככל האפשר, כדי לצמצם את הנזקים הכלכליים להם ולמדינה.