BETA

30.08.2016

20:35

המפכ"ל על יוצאי אתיופיה: "טבעי שחושדים בהם יותר"

בנאום בוועידת לשכת עורכי הדין, הסביר אלשיך את האלימות המיוחסת לשוטרים נגד יוצאי אתיופיה בכך ש"בכל המחקרים הוכח שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה". מוקדם יותר הדף הפרקליט הצבאי הראשי את הביקורת סביב משפטו של אלאור אזריה: "חובתנו להעמיד לדין, גם אם זה לא פופולרי"

"טבעי שחושדים בהם יותר" - כך טען הערב (שלישי) מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, בהתייחסו לטענות יוצאי אתיופיה לאלימות משטרתית ואכיפה מוגברת נגדם. בוועידת לשכת עורכי הדין, ניסה אלשיך להסביר את שורשי שיטור היתר כלפי יוצאי אתיופיה וטען כי מקורו בכך שאוכלוסיות מהגרים, סטטיסטית, מעורבות יותר בפשיעה. "כאשר שוטר פוגש חשוד, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר, זה טבעי", טען אלשיך.

 

עוד בחדשות 10:

 

בתגובה למחאת יוצאי אתיופיה, גרס המפכ"ל: "בכל המחקרים הקרימינולוגים בעולם מוכח שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה מאשר אחרים, זה לא צריך להפתיע. בנוסף, בכל המחקרים מוכח שצעירים מעורבים יותר בפשיעה. כאשר שני הדברים האלה מתלכדים ביחד, נוצר מצב שקהילה מסוימת מעורבת בפשיעה. זה היה בכל העליות".

 

הוא גם קשר בין יוצאי אתיופיה לערביי ישראל ולתושבי מזרח ירושלים ואמר: "כשישנה קהילה שמעורבת יותר בפשיעה, גם לגבי ערבים או תושבי מזרח ירושלים, והסטטיסטיקות מפורסמות, אז כאשר שוטר פוגש חשוד מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר. זה טבעי. אנחנו לדעתי הבנו והתחלנו לטפל בזה קצת באיחור, אבל כשנה יש תוכנית מאוד-מאוד אדוקה יחד עם מנהיגים בתוך הקהילה, שתפקידה לצמצם בין השאר את שיטור היתר".

  

לטענת המפכ"ל, "בסקרים האמון אצל יוצאי קהילת אתיופיה נמצא בעלייה. אני שמח שיש מנהיגות בתוך הקהילה שמשתפת פעולה כי כולנו רוצים אותו דבר ואסטרטגיית המניעה היא להוריד פשיעה ולא למלא את בתי הכלא באזרחים מכל סוג וכל צבע ועל כל סוג של פשיעה".

 

 

הפצ
 

הפצ"ר שרון אפק, הערב. "מכבד את הביקורת"(חדשות 10)

 

הפצ"ר: "חובתנו היא לחקור ולהעמיד לדין"

מוקדם יותר, על רקע התחדשות הדיונים במשפטו של אלאור אזריה, הלוחם המואשם בהריגתו של מחבל פצוע בחברון, הדף הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק, את הביקורת הציבורית בנוגע להליך המשפטי. "ברור לי שאם לא זו הייתה דרכנו, המחיר היה כבד יותר", אמר תא"ל אפק בנאום בוועידת לשכת עורכי הדין בתל אביב.

 

ביקורת היא חשובה וחיונית בחברה דמוקרטית, ואני מכבד אותה", אמר אפק. "לגופם של דברים, אני משיב, כי מקום בו בוצעה לכאורה עבירה חמורה, אחריותנו וחובתנו היא לחקור ולהעמיד לדין. זאת, גם כשהדבר מעורר דיון ציבורי, גם כשהרוחות סוערות וגם כשההחלטות אינן תמיד פופולריות. כולנו כאן זוכרים היטב, כי דברי ימי המדינה שזורים בהליכים משפטיים, אזרחיים וצבאיים, שעוררו מחלוקות ציבוריות עזות, אך בסופו של דבר, עיצבו לטובה את פני המשפט הישראלי והחברה הישראלית וביצרו את כוחם".

 

הוא הוסיף: "מערכת צבאית שמעניקה חסינות אוטומטית למשרתים בה, שאינה אוכפת את הדין, שמעלימה עין מתופעות חמורות, ששלטון החוק בה הוא קלישאה ולא מציאות - אינה יכולה לשמור על חוסנה ועל ערכיה, ולא תוכל להגשים את מטרותיה. 25 שנות שירות בצה"ל לימדו אותי שצה"ל הוא צבא מוסרי. כדי לשמור על צה"ל ככזה, מוטלת עלינו חובה - במקרים שנראים לכאורה חמורים - להוקיע תופעות קשות, לחקור לעומקם של דברים, ואף להגיש כתב אישום כדי שהאמת תבורר בבית הדין הצבאי. כך נהג צה"ל תמיד".

 

 

אלאור אזריה בבית הדין הצבאי
 

אלאור אזריה בבית הדין הצבאי(חדשות 10)

 

מנדלבליט: "רואה חשיבות שבדיקות וחקירות ייערכו במהירות"

מוקדם יותר נאם בוועידה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהתייחס בדבריו לבדיקות וחקירות המתקיימות בנוגע לאישי ציבור,כשברקע מתנהלת כבר למעלה מחודש הבדיקה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומעטים הפרטים שידועים לציבור. "ברגע שהדבר יתאפשר - הדברים יובאו לידיעת הציבור ללא דיחוי", הוא הבהיר.

 

"אני ער לחשיבות בהבאת מידע לציבור אודות פעולות הנערכות בתחום אכיפת החוק", אמר מנדלבליט בנאום כנס לשכת עורכי הדין לקראת פתיחת שנת המשפט. "זאת, בייחוד בנוגע לבדיקות ולחקירות הנוגעות למשרתי ציבור - שביחס אליהן, חשוב לציין, אני רואה חשיבות רבה בכך שיערכו במהירות, כפי שהדבר קורה בפועל בימים אלו ממש. והכל, כמובן מבלי להתפשר על מקצועיות הליכי החקירה והבדיקה ועל מיצוי הפעולות הנדרשות על מנת להגיע לחקר האמת".

 

לדבריו, "הצורך בהבאת המידע לציבור מהווה, לשיטתי, חלק מתפיסה רחבה הרבה יותר של שקיפות ציבורית הדרושה אף היא לשם הבטחת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אך יש לזכור גם כי בתחום עדין ורגיש זה של אכיפת החוק ובירור האמת, עלינו לערוך איזון תמידי בין הרצון לשקף לציבור את מצב הדברים המתגלה מן הבדיקות והחקירות המתנהלות - ככל הניתן בזמן אמת, לבין אינטרסים ייחודיים לתחום זה הנובעים משיקולי הבדיקה והחקירה ומטובתה".

 

 

שרת המשפטים, איילת שקד
 

שרת המשפטים, איילת שקד(חדשות 10)

 

שרת המשפטים: "עודף החקיקה פוגע בכולנו"

מנדלבליט התייחס גם לעבודתו כיועץ המשפטי של הממשלה והבהיר:  "עלינו לזכור על העת כי שלטון החוק אין משמעו שלטון היועץ המשפטי, אלא הדרג הנבחר הוא בעל הסמכות ונושא באחריות להחלטותיו. הייעוץ המשפטי לממשלה נדרש על מנת להציג את הסיכונים הקיימים ולהותיר לדרג המדיני את ההכרעה. אותם מקרים שבהם קיימת מניעה משפטים מלנקוט בפעולה מבוקשת. עלינו לומר זאת בצורה ברור ויחד עם את למצוא את הדרך לאפשר לדרג המדיני לפעול".

 

שרת המשפטים, איילת שקד, טענה בנאומה ש"עודף החקיקה בישראל הגיע לרמה מסוכנת והוא פוגע בחופש של כולנו". לדבריה, "הרגולציה העודפת חונקת את השוק העסקי. פרץ החקיקה הפרטית של חברי כנסת הוא תעודת עניות. אני גאה על בלימת 1,100 הצעות חוק בוועדת שרים לחקיקה".

 

היא הזכירה כי החל ממושב הכנסת הקרוב לא יתאפשר עוד להעביר הצעת חוק שעונש בצדה, ללא חוות דעת מקצועית של משרד המשפטים."בכל פעם שחברי הכנסת מצביעים בעד חוק חדש, חברי הכנסת מצביעים במקביל גם הצבעה נגד החירות שלנו, שהחל מאותו הרגע שבו התקבל החוק החדש - הולכת ומצטמצמת", היא טענה. "ובכל זאת, לא פחות מ-1,500 פעם ביקשו חברי כנסת ושרי הממשלה, ב-15 החודשים האחרונים, ליטול מאיתנו חלק מהחירויות שלנו. לפרץ החקיקה הזה שמכלה את זמנו של הפרלמנט הישראלי, אין אח ורע בכל העולם המערבי כולו. זוהי בפירוש לא תעודת כבוד. זוהי תעודת עניות המעידה על הכישלון המפואר הממתין בקצה דרכו של מי שמבקש לפתור כל בעיה בדרך של חקיקה".