BETA

10.05.2016

22:53

עודכן:

איתם לא יכיר את אבא אליאב: "מנסים למלא את כוס הדמעות גם בדמעות של שמחה"

בפסח האחרון נולד בכרמי צור איתם גלמן, אח קטן ליאיר וליואב. אביו נהרג חודשיים קודם לכן מירי כוחות צה"ל כשניסה לסכל פיגוע בצומת גוש עציון. אבל במשפחה יודעים לומר בוודאות: "הוא איתנו בכל שלב. הנוכחות היא בדרך, איך להיות עוד קצת אליאב"

יאיר גלמן רץ אל חדר השינה שלו בבית בכרמי צור. מתחת למיטה הוא שולף מגירה ומתוכה מתחיל לשלוף בזה אחר זה ציורים. "את כל הציורים האלה אבא צייר לי", הוא מספר. "אביר רוכב על סוס, ספינה, דינוזאור, שני סוסי לוקחים מרכבה, ארץ ישראל והחרמן, מטוס קרב, משאית גרר, מעבורת, כבאית, ספינה מסוק. מטוס שאבא הכין לי". לוקח כרית שעליה דמותו של אביו, אותה קיבלו הוא ואחיו יואב, ומספר: "אני ויואבי ישנים עם הכריות. קיבלנו מתנה, שזה ישמח אותנו".

 

יום הזיכרון - כתבות נוספות

 

בערב הפסח האחרון התרחבה משפחת גלמן עם בן נוסף לרינת ואליאב, אח קטן ליאיר וליואב. איתם הם קראו לפעוט. שמו נלקח על ידי הוריו מפסוק בספר תהילים מתוך רצון שיוולד לתום ולמציאות שלמה ובריאה. אך איתם לא יכיר את אביו. חודשיים קודם לידתו, אליאב נהרג כשנקלע לטווח האש של חיילי צה"ל בצומת הגוש כשפעל לנטרול מחבלים בטרמפיאדה במקום.

 

רגע לפני חג הפסח, בין הנקיונות וההכנות, הוריו של אליאב, שרה ודוד, וחמשת אחיו, חזרו ביחד עם חדשות 10 לשבילים ולמערות שהוא כה אהב. פחות משלושה חודשים חלפו מהיום שבו היה אליאב בדרכו חזרה מהמילואים הביתה לכרמי צור שבגוש עציון, לרינת אשתו שהייתה בהריון מתקדם, ושני ילדיהם הקטנים. "כל חול המועד יש לנו טיול משפחתי", מספר אביו ומצהיר: "חובתו של האב לבדוק שכולם נמצאים. היום אני מעדיף לא לעשות מספרי ברזל, כי אחד חסר לי".

 

 

אליאב גלמן
 

אליאב גלמן()

 

 

יאיר ויואב גלמן עם אחיהם הצעיר, איתם
 

יאיר ויואב גלמן עם אחיהם הצעיר, איתם()

 

"זו הפעם הראשונה שיש התכנסות כזו של המשפחה מאז", מעידה שרה גלמן. "אני בטוחה שהוא מטייל איתנו. הוא איתנו בכל שלב. גם בקידוש בשבת כולם מקדשים, וחסר אחד לקדש". אחיו איל מעיד ש"הנוכחות היא בדרך, איך להיות עוד קצת אליאב. אני כל בוקר נלחם עם האליאב הזה בהתעוררות לשחרית". האח איתמר מוסיף: "אני מרגיש היום כל מיני מקומות קטנים כאלה שיש את הקב"ה, אבל יש עוד מישהו שעכשיו רואה כל מה שאני עושה ביומיום".

 

עדות לאהבתו של אליאב לטיולים אפשר למצוא בתמונה האחרונה עם רעייתו, אותה צילם בנו יאיר. "אני צילמתי. כי אם זה אבא ואמא, אז אין מי שיצלם. יואב לא יודע, אז אני צילמתי", מתאר בנו של גלמן כשהוא אוחז בתמונה הממוסגרת. "הם ככה התיישבו. אמא שומרת פה ליואב את הבקבוק. כן, הם שמחים. ואז הלכנו לים. זה היה מים קרים, אבל כשרצינו ללכת, אני ויואב היינו מלאים בחול, אז אבא לקח אותנו וטבל אותנו במים".

 

 

זירת הפיגוע בצומת הגוש
 

זירת הפיגוע בצומת הגוש(דוברות כבאות והצלה מחוז יו"ש)

 

את רוב שנותיו הבוגרות עשה אליאב בצבא הקבע עד לתפקיד מ"פ בגדוד 202 בצנחנים. בתפקידו האחרון קצין ביחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר. ארבעה חודשים אחרי שהשתחרר והחל ללמוד, חזר לעשות מילואים. "הילד שנלי גיבור", אומרת אמו וקולה חנוק בדמעות אחרי שראתה לראשונה את תיעוד האירועים בצומת הגוש. "לא רציתי לראות את זה עד עכשיו. אמרו לנו בשבעה שיש את הסרט. כשאני באה בפעם הראשונה, החלטתי שאני רוצה לראות את זה. גיבור, אין מילים אחרות. מיד הסתובב וירה. בשניות. הילד שלי שילם בחייו, אבל הוא גיבור".

 

"זה איזשהו מבחן אמונה שחוזר על עצמו יומיום", טוען אחיו, רענן. "יש שאלות, בוודאי. למה זה קרה, למה הוא, למה לפני לידה. אני מאמין שאין תשובה, לפחות לא כזו שאני יודע לתת אותה. לא מצאתי מישהו שיכול. הן נכנסו לאיזו מגירה בראש. בכל פעם שקופצת שאלה, אני מדמיין שיש עוד דף במגירת ה'למה?'".

 

"בשום רגע לא הייתה לנו קפידה כלשהי. לא על צה"ל ולא על החיילים שעשו את זה", מבהיר דוד גלמן. "אחד החיילים שבא אמר לנו שהוא הגיע להתנצל. אמרתי לו: 'אתה לא בא להתנצל, אתה אולי בא להצטער איתי, להתאבל איתי. אבל אתה לא בא להתנצל. החיילים שלך עשו את המירב שהם יכולים. הם טעו'".