BETA

24.11.2014

22:03

עודכן:

"שווים": נכי ישראל נאבקים לנווט את דרכם בסביבה לא מונגשת

נכי ישראל היו מייחלים בכל לבם שתושב להם היכולת ללכת, אך בינתיים הם מתעמתים מדי בוקר עם הסביבה המאתגרת והלא נגישה, שהחוקים בנושא נאכפים עליה לאט מאוד. בין לבין הם נאלצים להתקיים מקצבת נכות שמהווה בקושי שליש משכר המינימום במשק, ופונים לעזרה למשפחה, לחברים ולרשות המקומית. כתבה שנייה בסדרה

נועם הקטן כבר יודע להסביר כיצד הפך אביו גולן לנכה, כאשר נפצע בתאונת דרכים במהלך טיול ניו זילנד, אותו ערך בגיל 23. אבא הוטס לארץ ופתח בתהליך שיקום ארוך, אך הפגיעה בעמוד השגרה הייתה קטלנית. היום הוא בקושי מסוגל להזיז שתי אצבעות בכף ידו. למרות זאת, במהלך השיקום החליט שעליו לחזור לחיים וגילה שחייו הפכו למבצע לוגיסטי שזר לכל מי שאינו נכה או התגורר בקרבת נכים.


אלא, שישראל רחוקה שנות אור ממתן הנגישות הנחוצה לנכים. רק בשנת 2006 נחקק כאן חוק הנגישות לבעלי מוגבלויות, ורק בשנת 2009 התחילו ליישם אותו. גם לאחר מכן, התגלה שהתקציבים שהוקצו לנושא נמוכים ולרב מעדיפים להסיטם למטרות אחרות, תוך שאכיפת הוראות החוק מתעכבת או מתבצעת לאט מאוד.

 

>> עוד בסדרה "שווים"

פרק 1: העיוורון הוא שלנו | 3: רק רוצים להשתלב | 4: לגדול עם מוגבלות

מונולוג: עידו אפרתי, בן 27, עיוור | לירן סעדון, בן 16, משותק

הארגונים שעוזרים ל"שווים" להיות שווים

בשנת 2001 יצאו הנכים למאבק. 77 ימים הם הפגינו מול הכנסת, בשביתה גדולה ומתוקשרת שבמרכזה הדרישה להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום. כיום, שיעור קצבאות הנכות הוא 27 אחוזים מהשכר הממוצע במשק, כלומר לכל היותר 3,000 שקלים.

 

פעמים רבות נכים ונכות על כיסאות גלגלים מנהלים את המלחמות שלהם לבד. הם לא מבקשים שיפרסו להם שטיח אדום, אבל לפחות שישימו לב קצת יותר לקיומם. אחרי שהמשפחה כולה התגייסה למען גולן, הוא מצא עצמו מתגורר בבית נגיש לגמרי. לאחר הנגשת ביתו הוא פנה להנגשת ביתו, וגייס עבור הנושא גם את עיריית חדרה. היום הוא מייבא ציוד מחו"ל עבור נכים ונכות וחולם ללכת ביום מן הימים לים.

 

 

פעמים רבות, נכים ונכות נאלצים לנהל את המלחמות שלהם לבד (אילוסטרציה)
 

פעמים רבות, נכים ונכות נאלצים לנהל את המלחמות שלהם לבד (אילוסטרציה)(כלבוטק)