הכוכב החדש: מדינת האסלאם

הארגון שבראשו עומד אבו בכר אלבגדאדי מצא את התמהיל המנצח: כוח צבאי גדול וקל תנועה המכריע קרבות על שטחים קטנים, לצד אפקט הרתעה פסיכולוגי שיוצר פחד בלב מתנגדיהם. מדוע יתר המוסלמים השפויים בעולם לא יוצאים נגד תרבות השחיטה, ומדוע האסטרטגיה הנוכחית של המערב נגדם לא יעילה? • טור של המזרחן ד"ר מרדכי קידר, לקראת עליית הסדרה "איום דאע"ש" של צבי יחזקאלי הערב במהדורה המרכזית

הצצה לכתבה הראשונה בסדרת "איום דאע"ש", שתשודר הערב

מוסד החליפות האסלאמית בוטל בידי מוצטפא כמאל, "אתא תורכ", בשנת 1924, כי הוא רצה לרוקן את האסלאם מתכנו הפוליטי והשלטוני ולהוביל את המוסלמים אל עולם חילוני, מערבי, מודרני בגוון אירופי. 90 שנה אחריו, החליט איש ששמו אבראהים בן עואד בן אבראהים בן עלי בן מחמד אלבדרי אלסאמראאי לחדש את הח'ליפות ולמנות את עצמו כח'ליף תחת הכינוי "אבו בכר אלבגדאדי".

 

הסמליות של מינוי זה היא החזרת מוסד הח'ליפות - ועמו האסלאם כולו - אל העבר המפואר ("אלסלף אלצאלח") של המאה השביעית, המאה המפוארת ביותר של כיבושי האסלאם הראשונים, תקופתם של הנביא מוחמד וארבעת הח'ליפים הראשונים, "ישרי הדרך" כפי שהם נקראים באסלאם.

 

פרק 1: החלום האסלאמיסטי || 2: צו גיוס לג'יהאד || 3: מערב, להתעורר

פרק 4: מה יגידו השכנים || 5: האויב בתוכנו || טור: מדוע המערב מופתע?

מופע המאה השביעית

אלבגדאדי מצא את התמהיל המנצח: צירוף של כוח גדול וקל תנועה המשתמש ברכבי 4X4 עם מקלע כבד עליהם, המתקיף תמיד כוחות קטנים ומכריע אותם בגלל היתרון הטקטי הגדול שלו בזמן ובמקום שבהם הוא תוקף. משם הוא נע במהירות למקום אחר שגם בו יש לו יתרון טקטי עצום וכך הוא כובש שטחים נרחבים ודלי אוכלוסיה.

 

המרכיב השני הוא הצד הפסיכולוגי של המלחמה. כוחות מדינת האסלאם מקפידים לתעד את מעשי הזוועה שהם מבצעים נגד כל מי שמתנגד להם, ובראשם הכופרים האמריקנים, השיעים, הסורים, היזידים וכל האחרים. בראש מעשי הזוועה הללו עומדת עריפת הראשים. זהו מנהג קדום בו נקטו חיילי האסלאם עוד בימי מוחמד במאה השביעית, והקרבנות הראשונים היו היהודים תושבי העיר אלמדינה ותושבי הכפר ח'ייבר. מאות מהם נשחטו ובנותיהם נמסרו למוסלמים. את אחת מהן - צפיה בת חויי - לקח מוחמד לעצמו.

 

 

נפגע או לא נפגע? אבו בכר אל-בגדאדי
 

נפגע או לא נפגע? אבו בכר אל-בגדאדי(רויטרס)

 

עריפת הראשים היא מנהג קדום בו נקטו חיילי האסלאם עוד בימי מוחמד במאה השביעית, והקרבנות הראשונים היו היהודים תושבי העיר אלמדינה ותושבי הכפר ח'ייבר. מאות נשחטו ובנותיהם נמסרו למוסלמים

ההיסטוריה האסלאמית, כפי שנכתבה בידי מוסלמים, מעידה על מקרים רבים מאוד של שחיטות שבוצעו בכופרים ובמתנגדים במקומות ובארצות רבות שכבשו צבאות האסלאם, ממרוקו וספרד במערב עד אינדונזיה במזרח. לשם האמת חייבים לספר שגם הצלבנים הנוצרים ביצעו מעשי טבח המוניים במוסלמים במאתיים השנים בהן היו במזרח התיכון, מהמאה האחת עשרה עד השלוש עשרה.

 

>> ראיון עם יזידי שניצל מטבח של דאע"ש

 

כיום המוסלמים החברים במדינת האסלאם מקיימים את המסורת הסלפית הג'יהאדיסטית של המאה השביעית על כל דקדוקיה: מעשי טבח המוניים, הרג ברברי ללא הבחנה, מכירת נשים ונערות לעבדות, הלקאת פושעים ברחוב לעיני הציבור, איסור על אלכוהול ועישון סמים וסיגריות, איסלום המוני של יזידים, הרעבת אלפי יזידים למוות, ואיום על מדינות שכנות. הם מאיימים בימים אלו לפוצץ את סכר מוצל בצפון עיראק וכך להציף ערים וכפרים במורד החידקל ובראשם את העיר בגדד.

לא מספיק להפציץ מהאוויר

ההקפדה היתרה של מדינת האסלאם על פרסום מעשיה במדיה העולמית נובע - בראש ובראשונה - מתחושה שהם עושים את המעשה הנכון, אבל גם נועדה להטיל פחד, טרור, בלב מתנגדיהם, לשתק אותם מבחינה מבצעית ולהבריח אותם לכל רוח. השיטה הזו פועלת היטב: העיר מוצל, העיר השנייה בגודלה בעיראק ומרכז תעשייה ונפט עיקרי בצפון המדינה, נפלה בידי כמעט ללא קרב, כי חיילי המדינה - שרובם שיעים ולכן מועמדים טבעיים לשחיטה - נסו על נפשם מפני סכיני המדינה האסלאמית.


>> אובמה: "נרדוף את דאע"ש כמו אל אל-קאעדה"

 

המראות הקשים המסתובבים ברחבי הרשת יוצרים אצל המתנגדים בכל העולם תחושת מועקה קשה, שכן אף מדינה לא רוצה לשלוח חיילים העלולים גם הם להיות קרבן לסכינאות המפותחת של חיילי מדינת האסלאם. מנסים לטפל בהם מהאוויר, אבל אין דרך להכריע ארגון כזה רק מהאוויר. אפשר לפגוע בו אבל לא לחסלו. החיסול חייב להיות פיזי, כלומר לשים קץ לחיי כל הג'יהאדיסטים של מדינת האסלאם.

 

הבעיה היא שברגע שהם ייראו שהם מותקפים הם יניחו את נשקם, יעמידו פני כפריים שלווים, ימתינו עד שמי שמחפש אותם יעבור הלאה - וימשיכו את הג'יהאד שלהם, החל מגרונם של החיילים שחיפשו אותם.

 

 

אובמה מדבר על דאע
 

אובמה מדבר על דאע"ש בשבוע שעבר. החיסול חייב להיות פיזי(רויטרס)

 

מאות מהפעילים נולדו באירופה, אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד ושמם ג'ורג', פרנסואה וז'אן ז'אק ואפילו מרי וכריסטינה - כמה מהם בלונדינים עם עיניים כחולות, שהתאסלמו והצטרפו לג'יהאד בחפץ לב

בקרב מוסלמים רבים ברחבי העולם יש אהדה גדולה למדינת האסלאם, שיטותיה ופעולותיה, ורבים מתנדבים לשורותיה. חלקם הם מתאסלמים חדשים שבכלל אינם מתושבי המזרח התיכון המקוריים: מאות מהם נולדו במדינות אירופה, אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד עם שמות כמו ג'ורג', פרנסואה וז'אן ז'אק ואפילו מרי וכריסטינה - כמה מהם בלונדינים עם עיניים כחולות, אך כאלה שהתאסלמו בשלב כלשהו של חייהם והצטרפו לג'יהאד המקודש בחפץ לב. יש כנראה גם כעשרה מוסלמים מישראל.

 

>> צעיר לונדוני מספר לצבי יחזקאלי: "בושה לסרב לדאע"ש"


מה יקרה אחרי שלב הג'יהאד בערבות אסיה, כאשר הם ישובו לבריטניה, לצרפת, לגרמניה ולארה"ב? האם הם ישובו להיות עורכי דין ורואי חשבון? או שמא ימשיכו את הג'יהאד שלהם באזור התפר בין הראש והכתפיים של כופרים, נוצרים ויהודים? הרמז לאירופה ניתן כבר בשנה שעברה, כאשר החייל הבריטי לי ריגבי הותקף ברחוב בלונדון וראשו נערף בידי מוסלמי שאפילו לא טרח לברוח מהמקום. גם הרצח במוזיאון היהודי בבריסל וההרג בקרב היהודים בטולוז בוצעו בידי אנשים שהגיעו משדות הג'יהאד של עיראק וסוריה.

תרבות השחיטה הופכת לאופנה

מוסלמים ברחבי העולם רואים את קולות הג'יהאד הסלפי המחודש ושותקים. לא רואים הפגנות ועצרות נגד תרבות הטבח, לא בקרב עמי אירופה, ארה"ב ואוסטרליה, ולא בקרב המהגרים המוסלמים בארצות אלה. גם במדינות ערב לא רואים מחאה המונית נגד מעשיה הטבח של מדינת האסלאם. למה? בגלל סיבה פשוטה: כל הבעת התנגדות למעשי מדינת האסלאם משמעותה התנגדות לדוגמה שהנביא מוחמד הציב, התנגדות למסורת הג'יהאד האסלאמית, והתנגדות למטרה העליונה של האסלאם - לשלוט בכל העולם, או באמצעות הדעוה - ההזמנה והחינוך - או באמצעות החרב.

כל מוסלמי שיביע התנגדות לשיטות הפעולה של מדינת האסלאם עלול למצוא את עצמו קרבן לשיטות אלו בדיוק. אף אחד - גם מי שמתנגד לשיטות אלו - לא מוכן לסכן את הקשר בין ראשו וכתפיו רק כדי להוכיח שיש לו זכות דיבור.

 

החשש שלי הוא שתרבות השחיטה הופכת לאופנה, כמו שקרה עם פיגועי ההתאבדות לפני 15 שנים. יש גם ניצנים של "מדינת אסלאם" נוספת המוקמת בימים אלו בניגריה על ידי ארגון "ג'מאעת אהל אל-סונה לל-דעווה ואל-ג'האד" ("קבוצת אנשי מסורת הנביא לקריאה לאסלאם ולג'יהאד") הידועה יותר בכינוי "בוקו חראם". עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בעניין זה.


ד"ר מרדכי (מוטי) קידר הוא מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן