BETA

05.12.2013

22:53

עודכן:

תופעה: הורים שוכרים חוקרים לעקוב אחר ילדיהם

רצף האירועים האחרונים שבהם היו מעורבים קטינים וקטינות, הביא הורים רבים לפנות לחוקרים פרטיים כדי שיבלשו אחר ילדיהם. "משהו הדליק לי נורה אדומה", מספר אב ששכר שירותי בילוש אחר בתו. "הורים שבעבר לא חשבו שהילדים נמצאים בסיכון, היום, בשביל השקט הנפשי רוצים מעקב"

שעת צהריים, מרכז הארץ. מרקוס סיפובוקס נמצא כהרגלו במעקב. הפעם, אחרי נערה בת 16. בשבועות האחרונים, היומן שלו התמלא במעקבים אחר בני נוער. יותר ויותר הורים מתקשרים ומבקשים תעקוב אחרי הילדים שלנו. "הרבה הורים מתקשרים ואין להם מושג מה קורה עם הילדים שלהם. היא אומרת 'אני הולכת לחברה' וההורים לא באמת יודעים לאן הן הולכות", הוא מתאר.

 

מעקבים אחר בני נוער הם לא נדירים אצל חוקרים פרטיים, אבל נראה שפרשיית אייל גולן והקטינות נגעה בעצב חשוף ממילא אצל הורים רבים, ומי שיכול להרשות לעצמו, לא לוקח סיכון ופשוט בולש אחרי הילד או הילדה שלו. גם הידיעות בימים האחרונים על ילדים שניסו להתאבד בעקבות חרמות או מצב חברתי בעייתי, מעוררים אצל כל הורה חששות שאולי הוא לא יודע מספיק. האינטרנט, הפייסבוק והווטסאפ, מאפשרים לבני הנוער להיות מחוברים לעולם שאינו נראה לעין, וגם זה כמובן מגביר את החרדות, אצלנו ההורים.

 

"סיבות ממש לא היו, אבל עדיין, היה רצף של יציאות שונה. פתאום ביום שישי בלילה, בחמישי בלילה. משהו הדליק לי נורה אדומה. אני ביקשתי שזה יהיה פעמים -שלוש בסופי שבוע, ימים של יציאות, חברים. רציתי לראות לאן הם הולכים", מסביר שלומי ששכר חוקר פרטי לבלוש אחר בתו בת 15.

 

המעקב הזה לא זול. שעת מעקב עם שני חוקרים עולה בין 200 ל-400 שקל. כך שהפרוייקט הזה, גם אם הוא נקודתי, יכול לעלות אלפי שקלים. "הורים שבעבר לא חשבו שהילדים נמצאים בסיכון אומרים שהם סומכים על הילדים, אבל בשביל השקט הנפשי הם רוצים מעקב אחד או שניים", מסביר אייל אגם, חוקר פרטי. "לד שעושה משהו לא בסדר, יודע להסתיר את זה. ילד במצוקה, בסופו של דבר משדר את זה ופה משרדי החקירות נכנסים, כשילד משדר איזושהי מצוקה".

 

בעבור יולנדה זה היה מאוחר מדי. בגיל 14 התחיל בנה להשתמש בסמים קלים, גז מזגנים, מריחואנה. "באיזשהו שלב פניתי לחוקר פרטי כי אני איבדתי שליטה. ברגע שמרגישים דבר הכי קטן, לא לשבת ולבכות, לא להתחיל לצעוק וחטט - לשכור חוקר פרטי", היא אומרת.

 

אבל לא כולם ששים לתמוך בתופעה. "הורים ששמים את הילדים תחת מעקב הם הורים במצוקה", טוענת אסנת הראל, מנכ"לית מכון אדלר. "כשהקשר ביני לילד שלי הוא פתוח, של שיח, שיתוף ואמון, קורים דברים טובים".