BETA

19.09.2013

22:55

עודכן:

אימפריית הפשע: מפגש הפסגה של ימ"ר תל אביב

כשהם שירתו שם, עוד קראו ליחידה המדור המרכזי. בין חג לחג, נפגשו ותיקי היחידה המרכזית של מחוז תל אביב והעלו זכרונות על יעקב אלפרון ("היה הגדול מכולם"), בני סלע ("אמרנו לו, 'חביבי,זה הסוף'") ועל הימים בהם הוציאו הודאות בדרכים יצירתיות

קראו להם המדור המרכזי. במשך שנים ארוכות הם האימה הגדולה של עברייני ישראל. משורותיה צמחו שני מפכ"לים וגם האישה הראשונה בדרגת ניצב. היום, כשליחידה שלהם כבר קוראים היחידה המרכזית של מחוז תל אביב, הם נפגשים לחלוק חוויות מהימים בהם היה אפשר לסגור תיק בהורדת ידיים.

 

"סיכמנו עם הרוצח שאם אני מוריד אותו... נכנסנו לחדר כושר, מי שיוצא משם, אם אני יוצא הוא מודה. גם הורדתי אותו וגם הוא קיבל מכות", מתאר החוקר לשעבר ביחידה אלי ארזי.

 

בסביבה שבה הכל מתועד, האנשים של היחידה המרכזית מתגעגעים לימים בהם היה אפשר לגרום לאנשים להודות בכוח הזרוע. גנבים קיבלו מכות על ימין ושמאל והעבריינים שקשקו כשראו את המדורניקים, הם אומרים. "הייתה הערכה, כל אחד ידע מה מקומו", מבהיר חיים בולקינד.

 

בימים שלהם, התנהלו המרדפים הגדולים אחרי יעקב אלפרון, האנס בני סלע והאופנובנק, רוני לייבוביץ'. בימי האסימון והטלפון הציבורי, הם עצרו את העבריינים הגדולים של ישראל.

 

 

יעקב אלפרון.
 

יעקב אלפרון. "עשו לו כבוד"()

 

"את כל האלפרונים מכירה היטב. יעקב אלפרון היה הגדול מכולם", מספרת לאה ליפשיץ שהייתה ראש מדור המודיעין ביחידה בשנות ה-80. " מאוד הצטערתי שהוא נרצח. אמרתי: למה הוא לא בדק את האוטו. כשהוא היה נעצר, איזה כבוד היו עושים לו. דבר ראשון עשו לו קפה. אחיו ניסים זה משהו אחר, בריון, אלים. היה לו כינוי - הסוס".

 

 

בני סלע.
 

בני סלע. "ברח כמו ארנבת"(ערוץ 10 (ארכיון))

 

לעומתו, בני סלע לא זכה ליחס שכזה. תקופה ארוכה עברה עד שהבלש ארנון נוטמן הצליח להגיע אליו. "אנחנו הגענו לפינה של הרחוב, מול בית 21, ובקשר אנחנו שומרים במרחב דן 'כרגע בבית מספר 17 מנסים לתפוס ילדה בת 8'. נתתי גז", הוא משחזר. "ואז התחיל המרדף. ברח כמו ארנבת, חזר לאיזה חניון, ירד למטה, התלבש על הסורגים, עשה כאילו הוא עם עוד מישהו, תפסנו אותו, אמרנו לו: 'חביבי,זה הסוף'".

 

כשהם מסתכלים על ימיהם ביחידה, הם מרגישים שהימ"ר של היום הוא לא זה שהכירו. "עם כל הכאב, זו הייתה היחידה. שמעו עליה כל בוקר. היום זה לא דומה אפילו. היום החבר'ה באים לעבודה, לא לעבוד", טוען איתן צ'חנובר. אבל לעומתו, אנה וולף, האישה הראשונה בדרגת ניצב, מסכמת: "מה שאפיין את הימר שלנו זה ברק בעיניים, אני מאמינה שזה גם היום".