BETA

22.08.2013

00:38

עודכן:

תחקיר: מי דואג לשמור על מחירו הגבוה של הדבש בארץ?

חרף מבצעי רשתות השיווק, הדבש בישראל עדיין יקר ביחס לשאר העולם. מי שומר על האינטרסים של המכוורת הגדולות, ואיך קרה ש-80% מהדבש מיוצר על ידי 10% מהיצרנים בלבד?

 

מלכודת דבש: רגע לפני החגים, עולה דרמטית הביקוש לדבש. מחירו הממוצע של קילוגרם דבש בישראל גבוה בהרבה מהמחירים ברחבי העולם, והסיבה לכך היא שליטתה הבלעדית של חברה פרטית בשוק המקומי - שמונעת תחרות ותומכת בעיקר ביצרנים הגדולים.

 

"מועצת הדבש" היא גוף שבכוחו לווסת את שוק הדבש, ולהחליט למי מותר להחזיק כוורות ובכמה. מעל לכל, השליטה המוחלטת במשאב הטבע ממנו מייצרים דבש, צוף, נתונה בידיהם. על כן מונעת המועצה מיצרנים קטנים להתפתח ולגדול, מפני שהדבר בניגוד לאינטרסים של היצרנים הגדולים.

 

"מועצת הדבש שומרת על הענף ועל הדבורים של המגדלים הגדולים, ומונעת ממני לגדול", זועם צחי גולדנברג ממושב גמזו, שמנסה זה 12 שנה לייצר דבש מצוף הפרחים במטעים המשפחתיים ולהיכנס לשוק הדבש.

 

השוק, שמגלגל בישראל כ-150 מיליון שקלים מדי שנה, שוק סובל כבר שנים מחוסר תחרותיות קשה: הוא נשלט בידי 10% בלבד מכלל הדבוראים, שמייצרים כ-80% מהדבש המקומי. הדבר פוגע בראש ובראשונה בכיס שלנו, שכן בשל היעדר התחרותיות, המחירים נשארים גבוהים.

 

על פי דוח רשמי של הסוכנות לפיתוח בין-לאומי, מחירו הממוצע של קילוגרם דבש הנסחר בעולם הוא שלושה דולרים, כ-12 שקלים. לעומת זאת, מחירו הממוצע של קילוגרם דבש הנמכר ברשתות השיווק בישראל עומד על 45 שקלים.

 

במטרה לערוך רפורמה בענף, המליצה ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי וכלכלי לשנות את מדיניות ייבוא הדבש, שמאפשר לשתי היצרניות הגדולות, "יד מרדכי" ו"עמק חפר" לייבא דבש פטור ממס לפי הצורך. ייבוא פטור ממכס יגדיל את התחרות, אבל המצב הקיים - שבו הייבוא תלוי בגודל היצרן - משמר את חוסר התחרות.

 

תגובת משרד החקלאות: "חלוקת רישיונות לייבוא דבש בהתאם להסכמי הסחר של ישראל נקבעת על ידי הגרלה. הרישיון הניתן הינו אישי ואינו ניתן להעברה". בימים אלה מגבש הצעת חוק חדשה, במטרה להסדיר את הליך הייצור ורעיית הדבורים בענף הדבש. הדיונים בהצעת החוק טרם הסתיימו.

 


בהכנת הכתבה השתתפו טל מוסקוביץ' ואנטוניה ימין