BETA

09.02.2011

21:56

עודכן:

שופטת בדימוס: "אין מי ששומע את המצוקות שלנו"

טרגדיית התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר בעקבות העומס הגדול בתיקים בהם טיפל, מעלה דיון סביב היחס שמקבלים שופטים מהמערכת. מה גודל הלחץ המופעל על שופטים במערכת המשפט בישראל, ואילו אמצעי תמיכה עומדים לרשותם?

(3:28 דקות)

אין ספק שהשופט מוריס בן-עטר כרע תחת הלחץ בעבודתו כשופט בבית משפט השלום. הנהלת בתי המשפט הציבה בפני השופט בן עטר ברירה: עזיבת המערכת או תלונה לנציבות הקבילות נגד שופטים - הצעד הראשון לפני פיטורין. אולם בן-עטר אינו היחיד שסובל מעומס בתיקים. שופטים אחרים מתארים לא רק לחץ, אלא היעדר תמיכה מהמערכת.

 

מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, ונשיאת בית משפט השלום בירושלים, השופטת שולמית דותן, העלו טענות נגד בין-עטר, בנוגע לזמן שחלף מעת שהוגשו סיכומים בתיק ועד למתן פסק הדין על ידי השופט. בשל הראשון, הוא הועבר לבית משפט לענייני מקומיים, ללא ספק דבר שנתפס כפגיעה במעמדו המקצועי. אחרי שזה לא עזר, הציע גל לבן-עטר לפרוש מתפקידו.  

 

בשנה אחת, שופט בית משפט שלום מטפל ביותר מ-2,300 תיקים, והשופט גל מודה שהלחץ שמופעל על השופטים פוגע באיכות הדיונים. "כשהוא יוצא לאולם בבוקר, יש לו כפול תיקים ממה שצריכים להיות לו בעומס ממוצע בעולם הדמוקרטי המערבי. כמובן שזה משפיע גם על הלחץ וגם על הסבלנות. זה ברור לגמרי שיש לזה השלכות", הסביר גל.

 

עם זאת, לא כולם מסכימים כל כך שהעומס הוא חזות הכל. "מעבר לעומס, אין מישהו שמדבר איתנו כבני אדם. אין מישהו ששומע את המצוקות", מספרת השופטת בדימוס, אביטל בית-נר. "שמעתי שאומרים היום במערכת שכן מנסים לעזור. במה מנסים?".

 

בכלל במערכת מדברים על "אימת הסטטיסטיקה". המרדף אחר שיפור היעילות המושמצת של בתי המשפט גובה מחירים גם מעשיית הצדק, ועכשיו מתברר שגם משפיותם של שופטים.