BETA

16.08.2016

20:20

עודכן:

"אנטי צִיוּנִים": האם לימודי הליב"ה הם מתכון להצלחה בשוק התעסוקה?

לימודי הליבה מגדירים מהו אותו ידע בסיסי שכל תלמיד צריך שיהיה ברשותו. במערכת החינוך החרדית דווקא מתגאים בכושר הביטוי והניסוח של התלמידים, כמו גם ביכולתם לפתור שאלות מורכבות באמצעות ידע שהם צוברים בלימודי הגמרא. האם ישנה יותר מ"ליבה" אחת נכונה? הפרק השלישי בסדרת הכתבות

הקרב על לימודי הליבה הפך בשנים האחרונות ללב הדיון הפוליטי והחברתי בשאלת שילוב החרדים. בעוד הדעה הרווחת היא כי רק באמצעות לימודי השפה העברית, המתמטיקה והאנגלית ניתן יהיה להכשיר את התלמידים לחיים הבוגרים, במערכת החינוך החרדית דווקא מתגאים בכושר הביטוי והניסוח של התלמידים, כמו גם ביכולתם לפתור שאלות הגיון מורכבות.

 

אז האם לימודי הליב"ה הם באמת חובה? "משכנעים אותך שאם אתה יודע טוב מתמטיקה אז תהיה טוב בהכל, זה כבר הופרך לפני מאה שנים. לקחו מצטיינים במתמטיקה ולא הייתה להם עליונות בשום תחום אחר" טוען ד"ר יורם הרפז, מרצה לחינוך ב"בית ברל".

 

"זהו מיתוס שאנחנו צרכים מתמטיקה לחיים, 99.9 לא משתמשים בזה. אני למשל חושב שלימודי אמנות הרבה יותר חשובים מהם" , אומר ד"ר הרפז. ד"ר צבי צמרת , לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך מחזק את דבריו: "למדתי סינוסים ואינטגרלים, לא נעים לומר שאני לא זוכר מזה כלום ולא יצא לי מזה כלום".

 

יעל ויחזקאל מזרחי הם חרדים ומגדלים 11 ילדים. כולם למדו או לומדים במוסדות הפטור בהם אין לימודי אנגלית ומתמטיקה. זה לא הפריע לשני הבכורים ללכת לאקדמיה, לסיים תואר בהצטיינות ולמצוא עבודה טובה, כשהחילונים בדרך כלל עוד בטיול שאחרי הצבא.

 

"ילדי החיידרים, יודעים לקרוא יותר טוב מכל הילדים האחרים. הילדים שלי כבר מגיל 3 קוראים שוטף" מספרת מזרחי. "אתה צריך ראש מאוד חריף, מאוד לוגי בשביל ללמוד גמרא", היא מוסיפה.

 

>>> לכתבות הקודמות בסדרה:

האם המבחנים בבתי הספר באמת מכינים את הילדים לחיים האמיתיים?

מנהלים בבתי הספר לא יכולים לפטר מורים גרועים: "הם פשוט עוברים לבית ספר אחר"

האם יש קשר בין הצטיינות בלימודים לבין הצלחה בחיים?

 

לימודי הליבה מגדירים מהו אותו ידע בסיסי שכל תלמיד צריך שיהיה ברשותו, זה מביא לאינפלציה של תכנים ולמערכת חינוך שמצויה במרוץ להספיק את החומר במקום ללמד כיצד ללמוד. 86% ממנהלי בתי הספר אמרו בסקר שערכה התאגדות המנהלים שכמות החומר שמשרד החינוך דורש מהם להעביר לתלמידים גדולה הרבה יותר ממספר שעות הלימוד במערכת.

 

האם באמת במדינה הטרגונית כמו שלנו, שכמו האוכלוסיה עצמה גם מערכת החינוך מחולקת לארבעה מגזרים שונים שלכל אחד מהם תוכנית לימודים נפרדת ובחינות בגרות אחרות, ניתן בכלל להגדיר תוכנית ליבה אחת משותפת לכולם? ומי נתן לזרם אחד לקבוע מהי הליב"ה הנכונה?