BETA

"טראמפ-לנד": איך השפיע הנשיא השחור הראשון על הקהילה השחורה בארה"ב?

ברק אובמה נבחר בקול תרועה רמה לנשיאות ארה"ב, אך תקוותיהם לא התגשמו במהלך כהונתו. יותר מרבע מהאפרו-אמריקנים בארה"ב נמצאים במצב עוני מחפיר, והאלימות המשטרתית כלפיהם גוברת מיום ליום. "העליונות הלבנה מוטבעת במרקם הממסדי של אמריקה", קובעת בנחרצות כומר מכנסיית האדבוקט

לפני 40 שנים מרתין לותר קינג כינס למעלה ממיליון בני אדם, ושמעו ממנו את הנאום "יש לי חלום". אך האמת על הקהילה האפרו-אמריקנית בארה"ב מאז ועד היום רחוקה בהרבה מההבטחות והתקוות שהשמיע אז המהפכן השחור.


האלימות המשטרתית כלפי השחורים בארה"ב היא איננה הרגשה כוזבת או רוח רעה - היא מכת מדינה. ברנדון בראון היה בן 26 כשנורה על ידי שוטרים ונהרג בפילדלפיה, אך זהו אפילו לא המקרה היחיד. כמו בהרבה מקרים, זהו קרב של גרסאות - השוטרים טוענים שבראון היה בעל עבר פלילי וישב בכלא, והחל להיאבק בשוטרים. אבל גם במקרים שנראים בוטים, נסגרים תיקי החקירה נגד השוטרים.

 

על פניו, נראה כי ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון, יטיב עם הקהילה האפרו-אמריקנית. אך זה לא קרה - שיעור העוני הכבד , ה"דלות" בחברה האפרו-אמריקנית עומד על 27%, והוא אפילו גרוע יותר ממה שהיה בתקופתו של ג'ורג' בוש, למרות השיפור במצבם הבריאותי בזכות מהפכת ביטוחי הבריאות של אובמה.

בכנסיית האדבוקט, הראשונה שהכניסה לתוכה את קבוצת הפנתרים השחורים, נמצא ציור מיוחד. "זהו אדם שחור, שתוקע פגיון במדכא שלו", אומרת כומר הכנסייה. אך ניתן לראות בבירור כי האדם "המדכא" הוא לבן. "העליונות הלבנה עדיין קיימת בארה"ב", אומרת הכומר, "היא מוטבעת במרקם הממסדי של אמריקה".


כשנוסעים ברחובות של פילדלפיה, מבינים שאולי הטענות של טניה בראון ומשפחתה לגבי הדרך שבה מת הבן שלהם, אולי הטענות האלו כוזבות לחלוטין. אבל בדרך שבה אמריקה בנויה היום, קשה פשוט לטעון ליחס שוויוני ולהזדמנויות שוות, גם לאנשים שהם לא לבנים.