BETA

21.03.2012

23:10

כך נראה האסלאם הקיצוני באירופה, שהוציא מתוכו את רוצח הילדים בטולוז

הארגון שאליו משתייך מוחמד מרה, החשוד ברצח בטולוז, מקבל את השראתו מאל-קאעידה. חבריו שונאים את המערב ומתאמנים לקראת העימות עם השלטונות. הממסד בצרפת אסר על פעילותו, דבר שלא הפריע לאנשי הארגון לנסוע ולהתאמן באפגניסטן ולהחזיק נשק בתוך צרפת

(3:55 דקות)

בחצר האחורית של אירופה גדלה קבוצה גדולה של צעירים שרואה באסלאם מפלט. הם מתלבשים כמו סלפים מאפגניסטן ומצרים, שונאים את השלטון הכופר, ויכולים לפעול נגד יהודים בקלות - הם גרים בסמוך. השייח'ים של הנערים הללו הם באינטרנט, לא בצרפת, והם מטפחים בהם שנאה נגד המדינה הצרפתית והמערב.

 

מוחמד מרה, החשוד ברצח ארבעת היהודים בבית הספר בטולוז ביום שלישי, הוא חבר בארגון מוסלמי-סלפי צרפתי, בשם פורסאן אל עיזה. חברי הארגון מצהירים על עצמם כתומכי אל קאעדה, ומתנגדים לשלטון הצרפתי.

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של חדשות 10 »

לפני מספר חודשים פרסם הארגון סרטון בו נראים חבריו מתאמנים בלחימה בפיינטבול, לקראת מה שהם מכנים "העימות הבלתי נמנע עם השלטונות". גם מרה, כמו רבים מחבריו, רואה בשלטון הצרפתי כופר. במקום לנסות ולהשתלב בחברה, הוא העדיף לנסוע לאפגניסטן ולהתאמן שם עם אנשי אל קאעדה.

 

הארגון הזה מקיים גם הפגנות קולניות, בעד החלת חוקי השריעה בצרפת ונגד "חוק הרעלות". הם טוענים שגם אשת הנשיא צריכה לעטות רעלה. "אנחנו לא מכבדים את ספר החוקים הצרפתי!", קרא אבו חמזה, ראש הארגון, במהלך הפגנה. "אדון ניקולא סרקוזי וממשלתו, של יהודים וציונים -  שאללה יילחם בהם!"

תופעת הדור הרביעי של המהגרים המוסלמים

אין ספק שזהו מיעוט קיצוני שמגונה על ידי אנשי הדת המוסלמים הממסדיים. "הקהילה שלנו לא יכולה להזדהות עם דרכי הפעולה או ההתבטאויות הדתיות לכאורה", הצהיר דליל בובאקר, ראש המסגד הגדול בפריז. "מדובר בהתבטאויות של שנאה, של אלימות ושל טרור." זהו הקו הרשמי, אבל אחרי הצהריים נכנסים למסגדים הצעירים האלה, שנראים כמו אפגנים, יושבים בקבוצות לימוד ומלמדים דברים ששיח'ים קיצוניים ולוחמניים מאפגניסטן ומסעודיה אמרו באינטרנט.

 

מוחמד מרה הוא נציג של תופעה הקיימת בדור הרביעי למהגרים מוסלמים, תופעה שלאירופה הלבנה קשה מאוד לדבר עליה ולקרוא בשמה. המהגרים שהגיעו בשנות ה-70 לאירופה, יחסית ניסו להשתלב, קיבלו את מרות המדינה ואימצו את השפה המקומית. ילדיהם לא הצליחו להשתלב בחברה, הם ספגו דחיה ואפליה ומצאו מפלט במסגדים.

 

למודיעין הצרפתי, ובכלל לאירופי, קשה מאוד לעלות על ההתארגנויות הללו. הם לא באמת מבינים את עוצמת העניין הזה שקורה מתחת לאפם. זה עניין של שפה, של תרבות, ובעיקר של תפיסת החוק האירופאי, שמתנגד ל"סימון" של קבוצה אתנית כחשודה. אירופה היא המקום היחידי היום שבו יהודים ואירופאים מתגוררים ליד סלפים. זו זירת עימות שתתגבר עוד ועוד, ככל שהאוכלוסיות הללו, של הדור הרביעי, ימצאו מקלט במסגדים ולא בתוך שוק העבודה האירופי.