"1 מ-100": מדוע מסובך לאבחן אוטיזם בישראל?

סדרת הכתבות "1 מ-100" מגלה הפעם שהתערבות מוקדמת אצל תינוקות הסובלים מאוטיזם יכולה לגרום להם לחיות חיים כמעט רגילים. הבעיה: בישראל אין מספיק מסגרות טיפוליות כדי לדאוג לכך

האוטיזם נחשב להפרעה שנמצאת בעלייה מתמדת. מספר המאובחנים עולה לא רק בישראל אלא בכל העולם. יש כמה סיבות לכך, ביניהן כלים חדשים לאבחון ההפרעה שלא היו קיימים בעבר והרחבת ספקטרום האוטיזם להפרעות קלות יותר, כולל אספרגר.

 

המשמעות היא שפעם היה אותו מספר אוטיסטים שקיים היום, פשוט הם אובחנו בגיל מאוחר יותר. ואלה שהיו בתפקוד גבוה יותר מהמקובל, פשוט לא אובחנו. ד"ר דיצה צחור, נוירולוגית ילדים, מסבירה: "כנראה שאיבחנו אצלם בעיה אחרת - בעיות קשב וריכוז, בעיות התנהגות, מוגבלות שכלית - ולא קראו לדבר בשמו".

 

> לכתבות נוספות בסדרה "1 מ-100"
פרק 1: לא מובנים | פרק 3: לא משתלבים | פרק 4: לא מוותרים

 

למרות התעלומה סביב מקור האוטיזם, והמורכבות הגנטית של ההפרעה, התקדמות המחקרים בתחום הביאה לכך שגיל האבחון הולך ויורד. כמעט כמו בכל מחלה, גילוי מוקדם והתערבות מוקדמת אצל פעוטות, יכולים להביא לשינוי דרמטי בתפקוד שלהם בחייהם הבוגרים.

 

ד"ר צחור מרחיבה: "בהתערבות מוקדמת, כאשר המוח עדיין ניתן לשינוי, כשניתן לבנות מערכים של מעקפים, של רשתות נוירולוגיות שבעצם בונות לנו מעקפים לאותם חסרים, אנחנו בעצם יכולים לבנות מיומניות חדשות".

 

יש כמה עשרות מסגרות לפעוטות של עמותות ברחבי הארץ, אבל למרות העלייה המבהילה במספרים, וההוכחה של יעילות הטיפול בגיל צעיר, אין די מסגרות טיפוליות כאלה לכלל המאובחנים. התוצאה היא שכיום יש עשרות תינוקות מאובחנים שאינם מקבלים טיפול.

 

בלה בן גרשון, מנהלת המחלקה לאוטיזם במשרד הבריאות, מודעת לבעיה. "יש תור המתנה, אך התורים האלה התקצרו מאוד. היום אסור לקופות החולים למשוך את ההורים או לגרום להם לחכות יותר משלושה חודשים. בנוסף לכך, קיימת היום ועדה שהוקמה על ידי הממשלה שמנסה להכניס רפורמה גם בנושא האבחון".