חופים הם לפעמים זעזועים: הזיהום המסתתר לאורך קו החוף של ישראל

שפכים ממיליוני תושבי גוש דן שמוזרמים לים, חומרים מבריכות השפכים של התעשיה הצבאית שצובעים את המים בצהוב, מתקן התפלה שהורג סיכוי לחיים, ודגי דניס ששוחים ליד גופרית רעילה. מסע לאורך החוף הישראלי מגלה יותר מדי זיהום סביבתי, ופחות מדי פינות חמד בהן אפשר לשכשך במים בנחת • גארבג' טיים, כתבה שלישית בסדרה

190 קילומטר של חוף ים יש לנו, אבל לכו תמצאו מקום למחצלת, קצת שקט, וחוף נקי בעונת הרחצה. שלא לדבר על האפשרות להכניס לצלחת שלכם דג ששחה בסמוך לאחד החופים האלו.

 

בטיסה בפייפר מצ'וקמק, לאורך קו החוף, רואים למשל שמצפון לשדה דב, באזור חוף הים הפופולרי של הרצליה, למים יש צבעים מרהיבים - אולי קצת מרהיבים מדי: התעשיה הצבאית מחזירה לקרקע החומרים הנקראים NIPA ומקורם בבריכות השפכים של התעשייה הצבאית שפעלה כאן עד אמצע שנות התשעים. גם בעוד עשור, כנראה, יוכלו תושבי הרצליה להנות ממים צהובים, כמעט כמו בתאילנד.

 

> לכתבות נוספות בסדרה "גארבג' טיים"

פרק 1: הצפון לא ירוק | 2: ג'יפה באמצע הנחל | 4: מצעד המזוהמים


המצב לא משתפר בהרבה אם נודדים צפונה או דרומה. במעגן מיכאל, ליד חוף דור נחשולים, גילינו נחל חדש - בו מגדלים דגי מאכל. אבל יש לכך גם נזקים. "לדגים יש לשלשת, הם מקבלים אנטיביוטיקה, וכל זה יוצא עם המים בחזרה לנחל", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית "צלול". "הזכות שנותרה לאדם היא להנות מטבע נקי, לשכשך במים, ולא לפחד לחטוף מחלות".

 

אותו חשש קיים גם כאשר חוזרים דרומה. מול חופי ראשון לציון זרמו לים בשנה האחרונה 41 אלף טונות של בוצה, תוצרת השפכים של 2.5 מיליון תושבי גוש דן. אזור שמקביל ל-35 מגרשי כדורגל, אזורים שלמים שמתים, גם כתוצאה ממתכות כבדות. הסיפור היה אמור להיפסק כבר לפני שלוש שנים, אבל באיגוד ערים דן אמרו שרק בעוד שנה יחל לפעול מתקן לטיפול בבוצה.

 

 

דגים. לגידול דגי מאכל יש מחיר
 

דגים. לגידול דגי מאכל יש מחיר(רויטרס)

 

כמו פלסטלינה

ניסיתם להדרים, הגעתם לחוף פלמחים. אחת הנקודות היחידות בהם פעילי הסביבה ניצחו את הטייקונים, כזכור. אז המאבק הזה הצליח, אבל החוף מת. בגן הלאומי הסמוך בחרו להקים מתקן התפלה, וממנו זורמים חומרים שמזכירים פלסטלינה, אבל "אוטמים את הקרקע, ופשוט הורגים כל אפשרות לחיים", לדברי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה.

 

לפחות מדרום לשם, בגן רווה, תוכלו לגלות חוף סודי. מקום מושלם לאוהל בליל ירח מלא. או היה יכול כזה, לפחות, אילו למשל היו שם פחי אשפה.

 

ממעגן מיכאל נמסר: "תאגיד דגאון המפעיל את בריכות הדגים מזרים את מי הבריכות לים על פי היתר כחוק מהמשרד להגנת הסביבה. החברה מבצעת דגימות תקופתיות בעלות של עשרות אלפי שקלים בשנה בכל נקודות ההזרמה". התעשייה הצבאית: "המפעל בנוף ים הופעל על ידי המדינה במסגרת יחידת סמך. פעילותו הופסקה בראשית שנות ה-90 והוא פונה לאחר שבוצע בו טיהור ראשוני של הקרקע. מאז אין לתע"ש קשר למתחם".