האידיאולוגיה נשכחה? למתנחלים נמאס להילחם

הפרק השני בסדרת הכתבות "360 אלף": הם משועממים מהפגנות ושבעים ממלחמות על הבית, מאמינים שמתוך אלפי המתיישבים ביו"ש נותרו רק מעטים שיכולים לקרוא לעצמם מתנחלים, הם כועסים על ההנהגה, על המאבק שנכשל, ובעיקר מודים שהכל השתנה. "חשבתי שכולם לא מבינים, היום אני מבין שהבעיה הייתה אצלי", אומר שמעון ריקלין - ממקימי אגרון

הם משועממים מהפגנות, מאמינים שמתוך 360 אלף המתיישבים ביהודה ושומרון נותרו רק מעטים שיכולים לקרוא לעצמם מתנחלים, כועסים על ההנהגה שקרסה ועל המאבק שנכשל.

 

תהליך ההתפכחות שעברו המתנחלים מאז ההתנתקות לא פוסח גם על הדור הצעיר, שחולם ליישב את הנגב ונשאר בשומרון לא רק בגלל האידיאולוגיה אלא מפני שזה הבית שהוא מכיר. וגם בגלל שמעבר לקו הירוק, יקר יותר לחיות. אז האידיאולוגיה לא מתה, היא עדיין כאן חיה ומתנחלת, אבל היא כן קיבלה צורה חדשה.

 

שמעון ריקלין עמד לפני עשור וחצי בראש תנועת דור ההמשך. הוא בנה את מגרון ומאחזים נוספים, איגף את מועצת יש"ע מימין, הפגין, התריס, נאבק וגם נעצר.


"הרגשתי אז שמה שאני עושה ייזכר לדורות", מספר ריקלין, שנעצר על ידי המשטרה מאוחר יותר. היום, רגע לפני שאלפי מתנחלים ממתינים להסכם שעשוי לשנות את חייהם, הוא מדבר אחרת.

 

> לכתבות נוספות בסדרה "360 אלף"
פרק 1: לא מה שחשבתם | 3: מתנחלים בלבבות | 4: מעלה איכות חיים


"הרוח היום זו לא אותה רוח של פעם, היום זה פשוט פחות מעניין. האש כבתה. היום אני אומר שאני מוותר על מאחזים. אני מוכן להתפשר על זה כדי להגיע להסכמה עם החברה הישראלית. פעם אמרתי שאחרים פשוט לא מבינים. היום אני מבין שהבעיה הייתה אצלי. אם יגידו לי היום ללכת מפה, אני אלך", מסכם ריקלין את דבריו.