להצליח גם בלי בגרות? "ישראל מגדלת דור של טכנוקרטים"

"בית הספר מלמד בשיטה של חיסונים. הוא מחסן את התלמידים נגד תנ"ך, נגד ספרות, נגד מתמטיקה". מהפכת הבגרויות של שר החינוך זוכה לשבחים וגם לביקורות, צוות חדשות10 יצא לשמוע 4 דעות שונות. האם יצליחו תלמידי ישראל להעלות את רמת הידע גם בלי הבחינות המבהילות? • "לא בבית ספרנו" – פרק אחרון בסדרה

בישראל הקטנה לא פחות מ-430 טפסים שונים של בחינות בגרות. 340 מיליון שקלים משקיעה המדינה מדי שנה בפרוצדורה העצומה, 10 מיליון מהם רק בגריסה של טפסים שלא נעשה בהם כל שימוש.

 

שר החינוך, שי פירון, כבר הכריז מלחמה על בחינות הבגרות. במסגרת סדרת הכתבות "לא בבית ספרנו" בחדשות10, החלטנו לבדוק מה חושבים הלקוחות של פירון - התלמידים - על הרפורמה מרחיקת הלכת. האם בארץ הישראבלוף באמת ילמדו ללא בחינות? האם תלמידי ישראל באמת זקוקים לבגרות?

 

"המצב לא גרוע, הוא כבר נואש" - הפרק הראשון בסדרה >>

 

מה באמת לומדים הילדים בבית הספר? >>

 

הדירוג המלא - כמה משקיעה הרשות המקומית בילדיכם >>

 

שמענו 4 דעות שונות. המשותף: לכולם ברור שטרפת הבחינות שאחזה בבתי הספר בדור האחרון, מגדלת דור של טכנוקרטים. "בית הספר מלמד בשיטה של חיסונים", קובע פרופ' יורם הרפז מבית ברל. "הוא נותן לתלמידים חיסון נגד תנ"ך, נגד ספרות, נגד מתמטיקה. הילדים מגיעים כמו זומבים, אם תגיד להם בוקר טוב המבנה יתרסק".

 

לטענת הסופר אשכול נבו, "המילה בחינה כשלעצמה, לאו דווקא משמעותה להפחית בערך הלימוד. השאלה איך מתכוננים אליה ומה הם מתבקשים לבצע".

 

עמי מטלון, מורה לאזרחות בבית הספר עירוני ד' בתל אביב, בטוח ש"לא צריך להכפיף שנים של לימוד בשביל מבחן אחד בסוף הדרך. זה שיש להם בגרות בסוף י"א זה בסדר, אבל למה כיתה ט' צריכה להיות כפופה לזה? אותו הדבר לגבי יתר המקצועות".