BETA

27.02.2014

21:43

עודכן:

מתחרים יש, אבל אל תצפו להוזלה במחיר החשמל

אם לא ידעתם, בישראל כבר קיימים יצרנים פרטיים של חשמל שרוצים לספק לכם חשמל בזול. אלא ששירותי הזרמת החשמל הם רק בכבלים של חברת החשמל - והיא ממש לא חוששת להשכיר את השירותים הללו לחברות הפרטיות במחירים גבוהים. וזו לא הדרך היחידה בה היא מנצלת את יתרונה על המתחרות כדי לחסל את התחרות עוד לפני שהתחילה

הבטחות להוזלת החשמל לא חסרות, אבל בשוק הישראל לא מתפתחת תחרות ורק חברה אחת - ממשלתית, מונופוליסטית - יכולה לספק לכולנו אנרגיה. אלא שכבר יש אלטרנטיבה - יצרנים פרטיים חדשים שכבר פועלים בענף, ולפחות טוענים שיצליחו למכור את החשמל יותר בזול. אולם נכון להיום, אסור להם לפנות ללקוחות הפרטיים, תחנות הכוח של חלקם חוברו באיחור לרשת - ובכל מקרה, את הכבלים שדרכם עובר הזרם, מאלצים אותם לקנות מהמתחרה: חברת החשמל עצמה.

 

"כולם מנסים להיות הרה יותר זולים, הרבה יותר יעילים - וזו המטרה של תחרות", אומר אלי אסולין, מנכ"ל תחנת הוכח הפרטית "דוראד". "אנחנו מאמינים שכניסה של יצרנים פרטיים למשק החשמל הוא דבר שיסייע לנו לעמוד בביקושים", מוסיף אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל. אלא שמילים לחוד ומעשים לחוד, כנראה.

 

מבדיקת רשות החשמל האחראית על כל היצרנים, נקבע שעובדי החברה הפסיקו את הזרם לאתר ההקמה של תחנת הכוח דליה ליד קריית מלאכי, עיכבו את חיבור תחנת דוראד ועצרו חשבוניות של חברה בשם OPC. לפי המסמך, "משחקי השלטר" נועדו לשבש את פעילות השחקנים הפרטיים ולמנוע תחרות.

 

האור שלנו בבית תלוי בשלוש משימות נפרדות: ייצור בתחנות הכוח, הולכה בכבלי החשמל ואספקה ללקוח הסופי - הכל מבוצע היום על ידי חברת החשמל. חברה כמו "דוראד" יכולה אולי לייצר חשמל בזוק ולספק אותו, אבל מי יוביל את הזרם? רק הכבלים הקיים בבעלות חברת החשמל, אותם צריך לשכור ממנה.

 

כאן מתחילה בעיה חדשה: אפילו מבלי לשנות את המחיר לצרכן הקיים, חברת החשמל יכולה לטעון שעלות הייצור קטנה ועלות ההולכה גדלה - כך יהיה אפשר להעלות את המחיר ליצרנים הפרטיים שחייבים לקנות מהמתחרה את אותם שירותים. המשמעות: תעריף המתחרים יעלה והתחרות לא תצא לפועל. המסקנה היא שיש להוציא את הזרם מידי חברת החשמל לחברת הולכה חדשה ממשלתית שתספק את השירות לל היצרנים במחיר זהה.

 

"אני מתחרה היום בחברת החשמל רק בתחום הייצור. בהולכה אין שום תחרות. ברגע שאתה מחזיק מנגנון או אלמנט כזה שיכול להשפיע על התחרות, זה משהו שאסור שיקרה, זה משהו שחייב להיות כגוף נפרד", טוען אסולין. מנגד, אומר הלמן כי לא ניתן לבצע מהלך מסוג זה המוצע: "אני אתן לך את הדוגמה של הסערה האחרונה. תאר לך מצב שבו הייתה חברת הולכה, חברת הספקה, חברת חלוקה, חברת ייצור, שאתה צריך לתאם את כולן ביחד כדי לחבר את צפת מחדש לרשת החשמל אחרי שהיא נותקה".

 

ומה קורה כשלקוחות ציבוריים מבקשים לעזוב את חברת החשמל לטובת התייעלות? כשפרופסור זאב רוטשטיין ניסה לייעל את "תל השומר", הוא ביקש ממשרד האוצר אישור להתנתק מחברת החשמל - ולעבור ליצרן פרטי, שהציע לחסוך לבית החולים 5 מיליון שקל בשנה. לכאורה, מדובר בהחלטה שהיא עניין שגרתי בתנאי תחרות, אבל בלשכתה של החשבת הכללית כנראה חשבו אחרת, והחליטו להגן על החברה הממשלתית מנטישה של הלקוח הגדול.

 

את ההחלטה ניתן להבין. המדינה היא הבעלים של חברת החשמל, עם חובות של 70 מיליארד שקל בערבות. אם לקוחות טובים במגזר העסקי יעזבו אותה, היא תישאר עם חובות, תחנות ישנות ותתרסק. זו הסיבה שרשות החשמל דורשת - בצדק - מהיצרנים הפרטיים, לשאת בחלק מהעלויות. אבל פתרון הביניים שמצאו באוצר הוא לא לאשר תחרות על משקי הבית ומוסדות ציבוריים. לגבי תל-השומר אומרים בתגובה שלאחרונה פנה הפרופ' רוטשטיין למבקר המדינה וביקש לסגת מהטענות שהשמיע כלפי החשבת הכללית.