צה"ל מתקרב לדת? "הנכונות להקריב לא כמו פעם"

מצד אחד, כבר לא ניתן להתעלם מתהליך ההדתה. מצד שני, רבים יופתעו לשמוע שאחוזי הגיוס בגוש דן גבוהים יותר מאלה של המתנחלים ביהודה ושומרון. סדרת הכתבות "צבא בעם" על מקום הדת בצה"ל: "אולי הבעיה היא דווקא בציבור אחר?"

באקדמיה מכנים את התהליך שעובר על צה"ל בשנים האחרונות "הדתה", כלומר, הפיכתו לדתי יותר. כל מי שיסתובב ביחידות הלוחמות, לא יוכל לפספס את המגמה הזו - הרבה יותר חובשי כיפות שעוטים על עצמם את מדי הזית. ללא ספק, הרבה מאוד חומר למחשבה.


"אז אם 40% מבה"ד 1 הם דתיים, אז הבעיה היא בהם?", תוהה מיכל גלפרין, אם ללוחם המתגוררת בשומרון. "האם אנשי תל אביב עמדו בהמוניהם ורצו להגיע לשם, באו הדתיים וחסמו אותם? האם יש בעיה אצל הדתיים, או שיש ציבור אחר שיש אצלו בעיה חינוכית שצריך לדבר עליה?".

 

> לכתבות נוספות בסדרה "צבא בעם"

פרק 1: המחנך הלאומי | פרק 3: יש אלטרנטיבה?


ואם במספרים עסקינן, נתוני הגיוס של אגף כוח האדם רק מנובמבר האחרון טומנים לא מעט הפתעות. למשל, אחוז המתגייסים לצה"ל בגוש דן הבועתי והמנותק גבוה מזה של המתנחלים בשטחים - 74.9% גיוס, לעומת 71% אצל המתנחלים. הכל שיח של סטיגמות והכללות.


"כאשר המשימה הצבאית שנויה הרבה יותר במחלוקת, וכשהחברה הישראלית רגישה לחללים וכבר לא נכונה כמו פעם להקריב, לדת יש תפקיד הרבה יותר מרכזי ", מנסה ד"ר יגיל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה להסביר. לדבריו, מאז העשור הראשון של שנות ה-2000 הברית בין הציונות הדתית לצבא "משמעותית הרבה יותר, היא ברית ערכית שאומרת - אנו זקוקים לדת ולהגדרה היהודית של הצבא".


סגן נוריה קפח, מפקד טנק בחיל השריון, לא אהב את השיח סביב סוגית השיוויון בנטל וגיוס החרדים. "בתור חייל הסדר אני נותן יותר משלושה חיילים רגילים", הוא אומר. "אני מתנדב להכל. מה שמשך אותי בצבא זה שאמרו לי שהכל פתוח. אם היו מכריחים אותי, זה היה יוצר אנטי".