סיפור הפרברים: יחס הממשלה לעיירות הפיתוח

קריית שמונה, קריית מלאכי, בית שאן ועירות פיתוח נוספות סובלות ממדיניות ממשלתית אפלייתית במשך שנים. כולן מלאות במשפחות מטופלות במחלקות הרווחה. שר השיכון לשעבר: "לאורך שנים זה המלאי שהיה"

(14:28 דקות)

11 שנים עברו מאז פגע טיל קטיושה במבנה העירייה של קריית שמונה. מאז מבנה העירייה נמצא במתנ"ס בעיר, או במלים אחרות מתנ"ס אחד פחות בקריית שמונה. 11 שנים עברו מאז, במהלכן נבנה אגף חדש בכנסת ישראל, שופץ מוזיאון ישראל בירושלים, הוקם אצטדיון כדורגל בנתניה, אבל כסף לעירייה נורמלית בגליל, עדיין לא נמצא.

 

במקרה קריית שמונה על פני מדובר בבעיה של מנהיגות מקומית. גזבר העירייה, מנכ"ל תאגיד המים, מהנדס העיר, מתכנן עירוני והיועץ המשפטי, אף לא אחד מהם מתגורר במקום. "כל תפקיד היה במכרז", אומר ראש עיריית קריית שמונה, נסים מלכה. "תמיד אנחנו מעדיפים שיהיה תושב קריית שמונה לתפקיד". אולם זה לא המצב בעיר הצפונית.

 

>> לכתבות נוספות בסדרה "סיפור הפרברים"
פרק 1: השוליים מתרחבים | 3: החלוקה עושקת | 4: העתיד ורוד?

 

לא רק מנהיגות מקומית בעייתית היא נחלתן של עיירות הפיתוח, כי אם גם מדיניות ממשלתית. קריית מלאכי, לדוגמא, היא סיפור עצוב אחד מיני רבים. העיר שנבנתה מתרומות של תושבי לוס אנג'לס, וכל כך קרובה לערים מרכזיות בישראל, נראית רע מאוד.

 

"קריית מלאכי צריכה להיות צומת הדרכים המושלם של המדינה הזאת ואנחנו רואים באיזה מצב היא נמצאת", אומרת ד"ר יפעת ביטון, משפטנית ופעילה חברתית שגדלה במקום. "לאנשים פה אין תקווה בעיניים", היא מוסיפה.

 

הנתונים הלא מחמיאים של העיר כוללים מספר תושבים של כמעט 21 אלף תושבים, ש"נהנים" מממוצע שכר חודשי של 4,757 שקלים בחודש. שיעור הזכאים לבגרות בעיר המוזנחת עומד על 37% ואחוז העולים מכלל האוכלוסייה הוא כמעט 20%, מהם ריכוז ענק של עולים מאתיופיה.

 

"אני חברה מאוד טובה של הקהילה האתיופית ואנחנו צוחקים על הנתון הזה ביחד", מספרת ד"ר ביטון ומוסיפה כי "חיפשו את המקום הכי מוחלש בתוך רשימת עיירות הפיתוח ושמו אוכלוסייה כל כך מוחלשת ואמרו להם: 'תסתדרו'".

הדבר נכון לא רק לקריית מלאכי ולא רק לחברי העדה האתיופית. מדינת ישראל, במדיניות לא נבונה במיוחד אם מטרתה היא לחזק, מעודדת אוכלוסייה חלשה להגר לפריפריה. "מאחר ובעיר קיים מצאי גדול של דירות בשיכון הציבורי, 'עמידר', משרד השיכון והממשלה מפנים לכאן משפחות מצוקה כדי שיוכלו לקבל כאן דירות בשיכון הציבורי", מספר ראש עיריית בית שאן, רפי בן שטרית. "זה מעמיס עוד יותר על הלשכה לשירותים חברתיים שלנו שגם כך היא עמוסה", הוא מציין.

 

בבית שאן, שליש מהתושבים, 6000 במספר, מטופלים על ידי מחלקת הרווחה. בקריית מלאכי, 6500 מתוך 21 אלף. "לאורך שנים זה המלאי שהיה", אומר שר הבינוי והשיכון לשעבר, ח"כ אריאל אטיאס. "הפתרון הוא לשנות את כל השיטה. האוצר התנגד כי הוא לא רוצה דיור ציבורי בכלל", הוא אומר.