BETA

11.05.2010

18:46

עודכן:

דוח מבקר המדינה: טיפול לקוי באלימות נגד עובדי ציבור בתחומי הבריאות והרווחה

מיכה לינדנשטראוס קובע כי תיקים רבים שנפתחים בגין תקיפת העובדים נסגרים מחוסר עניין לציבור, למרות שההנחיות בעניין נוקשות. כמחצית מהעובדים המותקפים לא טורחים לפנות למשטרה, שלעיתים מנסה לשכנע לא להגיש תלונות • וגם: חוסר שוויוניות בפרס ישראל - 85% מהזוכים הם גברים יהודים

הדוח השנתי של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, המתפרסם היום (שלישי) מצייר תמונה עגומה של טיפול לקוי במקרי אלימות כלפי עובדי ציבור בתחומי הרווחה והבריאות. המבקר בדק 197 מתוך 1,299 תיקים שבהם לא הוגשו כתבי אישום ומצא ממצאים חמורים. ב-27% מהתיקים החקירה לא מוצתה והם נסגרו ללא נימוק. בנוסף, נסגרו כמחצית מהתיקים שהחזירו יחידות התביעה ליחידות החקירה. "חקירה לא ממצה אינה מתיישבת עם מדיניותה המחמירה של המשטרה בעניין עבירות אלימות כלפי עובדי ציבור", כותב המבקר.

הדוח המלא באתר מבקר המדינה »
השר שמחון סידר הטבות לו ולמשפחתו »
איחורים ברכבת, עומסים בחדרי המיון »

למרות שעל פי הוראת המשטרה אין לסגור תיקים של תקיפת עוברי ציבור בגלל חוסר עניין לציבור, המציאות בשטח אחרת. 43% מהתיקים שנבדקו, 85 מתוך 197, נסגרו מסיבה זו. 60% מתוכם נסגרו על ידי גורמים שכלל לא מוסמכים לכך. עוד עולה מהדוח כי במקרים רבים המשטרה משחררת תוקפים של עובדי ציבור ללא כל תנאים מגבילים ומבלי להבטיח כל הגנה למותקפים.

שירותי הרווחה דיווחו על התנהלות בעייתית מול המשטרה, כשבין היתר צוינו מקרים שבהם השוטרים איחרו או כלל לא הגיעו למקומות שבהם אירעו מקרי אלימות, ואף ניסו לשכנע עובדים שלא להגיש תלונות. במשרד הבריאות ממעטים בהגשת תלונות כיוון שהעובדים סבורים כי המשטרה לא מטפלת בהן ביעילות. הערכת משרד הרווחה היא כי מספר מקרי האלימות נגד עובדיו כפול ממה שדווח באופן רשמי.

בדוח נמצאו ליקויים חמורים גם באבטחת העובדים. בכניסה למרבית השירותים החברתיים ברשויות המקומיות אין מאבטחים או שומרים, במחצית מהמבנים אין דלתות מוגנות ופתחי מילוט וב-60% אין לחצני מצוקה. גם בתחום הבריאות המצב חמור – למרות הנחיה ברורה של משרד הבריאות להציב שוטר בכל בית חולים, רוב המוסדות מעדיפים להעסיק מאבטחים בגלל שעלות העסקתם נמוכה יותר. כמו כן, עולה מהדוח כי העובדים בתחומי הרווחה והבריאות לא מקבלים מספיק כלים ומיומנויות להתמודד עם האלימות.

לסיכום קובע מבקר המדינה כי "משרדי הבריאות והרווחה אינם פועלים במידה הראויה כדי להבטיח הגנה לעובדים המשרתים את הציבור וחשופים לאלימות בעבודתם, והמשטרה אינה ממצה כראוי את ההליכים נגד החשודים בתקיפות". לינדנשטראוס קורא למשרדי הממשלה הרלוונטיים להטמיע את חשיבות הדיווח על אירועי האלימות, להסדיר את אבטחת עובדיהם ולקיים השתלמויות בנושא. המשטרה, מצדה, מתבקשת לוודא את יישום המדיניות בנושא תקיפת עובדי ציבור, כמו מתן עדיפות לתיקים אלה.

פרס ישראל: אין נשים ולא יהודים, יש ניגודי עניינים בקרב מקבלי ההחלטות

השנה בדק מבקר המדינה את נושא פרס ישראל, המוענק על ידי שר החינוך מאז 1953 לאנשים וארגונים שגילו מצוינות והגיעו להישגים ראויים להערכה בתרומתם לחברה ולמדינה. המבקר מצא, כי לא קיימת כל התאמה בין התפלגות האוכלוסייה בישראל לבין מקבלי הפרס לאורך השנים. מתוך כ-620 בני האדם שקיבלו את הפרס ניתן למצוא רק 90 נשים וחמישה לא יהודים. עוד קובע המבקר, כי מאז השינוי האחרון שהוכנס לתקנון בחירת הזוכים ב-2002, משרד החינוך לא עדכן אותו למרות שינויים חברתיים, כלכליים, תרבותיים וטכנולוגיים בישראל.

"ראוי שהמשרד ימנה ועדה מקצועית, אשר תהיה אחראית לקביעת התקנון ולשינויים בו, וכן תבחן מעת לעת את התאמתו לשינויים המתחוללים בחברה הישראלית, כך שירחיבו את מעגל מקבלי הפרס ויאפשרו את הענקתו גם לבאים מקבוצות אוכלוסייה נוספות, מבלי לפגוע במצוינות הנדרשת לקבלתו", כתב המבקר בדוח.

מבקר המדינה בדק גם את נושא העסקתו של הפרופסור דב גולדברגר, ששימש יועץ לנושא פרס ישראל בין השנים 2008-1988. במהלך רוב התקופה הוא הועסק בהתנדבות וללא חוזה, למרות שהחשב הכללי באוצר קבע כי יועץ צריך להיות מועסק עם חוזה, גם אם הוא עובד ללא שכר, ואילו נציב שירות המדינה ביקש הימנע מהעסקת יועצים ללא תשלום עבור שירותיהם. מדוח המבקר עולה, כי למרות שלתפקיד היועץ יש לבחון מספר מועמדים, במהלך השנים נרשמו מקרים שבהם גולדברגר היה המועמד היחיד או הועדף על מועמדים אחרים למרות שלא צוינו הסיבות לכך.

בבדיקת מבקר המדינה עלו שלושה מקרים של חשד לניגוד עניינים בבחירת מקבלי הפרס. בשניים מהמקרים היה מעורב פרופסור גולדברגר. ב-2007, למשל, הוא כיהן כיו"ר ארגון המאגד עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, שפעילותו מומנה בחלקה על ידי החברה לתועלת הציבור (חל"ץ), העוסקת בפרויקטים חברתיים. חל"ץ זכתה באותה השנה בפרס על מפעל חיים, מבלי שגולדברגר, שהיה משקיף, הצהיר על זיקתו לארגון.

יועץ נוסף לפרס ישראל, עו"ד נחום לנגנטל, שהעניק גם שירותי ייעוץ בתשלום למכון הישראלי לדמוקרטיה, הציע לתת את פרס ישראל למכון ב-2007. הצעתו נדחתה, אך ב-2009 המכון הישראלי לדמוקרטיה זכה, כשלנגנטל מרכיב את ועדת השופטים ואף משקיף עליה. יש לציין כי הוא פנה מבעוד מועד ליועצת המשפטית של משרד החינוך, אך לא קיבל כל תשובה.

מבקר המדינה שיבח את תרומתו של פרופסור גולדברגר לפרס ישראל, אך הבהיר כי "ראוי שהאחריות על הקמת ועדות השופטים לא תינתן בידי אדם אחד – מהימן ככל שיהיה". המבקר אף קורא לשקול הקמת ועדה מייעצת בראשות אישיות ציבורית או ממלכתית, שתרכז את הליך בחירת השופטים. כמו כן, מציע המבקר להעביר את האחריות להענקת פרס ישראל לגורם ממלכתי כמו נשיא המדינה, כדי להעצים את הצביון הממלכתי-יוקרתי של הפרס.