BETA

תוחלת החיים עולה, אבל מה עם איכות החיים?

הנתונים צופים גידול מואץ במספר האזרחים מעל גיל 65. התשתיות בישראל, כרגע, לא ערוכות למצב כזה: בתי החולים סובלים ממיעוט כוח אדם, והגופים המסייעים לאוכלוסיה המבוגרת מתריעים מפני קריסת המודל הקיים של הביטוח הלאומי. "ביחד נזדקן" – כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

המדע המודרני מאפשר לנו לחיות יותר, האזרחים המבוגרים נשארים יותר בשוק העבודה, תוחלת החיים גם בישראל עולה בהתמדה - אבל האם חיים ארוכים יותר יהיו, בהכרח, גם איכותיים יותר? על פי מצב התשתיות הקיימות בבית החולים בארץ, ממש לא בטוח.

 

הכתבה הראשונה בסדרה: כך מנסים בני האדם לנצח את הגיל

 

הכתבה השנייה בסדרה: האם נוכל לחיות לנצח?

 

הגידול במספר הקשישים הוא אתגר עבור העולם כולו, והשינוי הדמוגרפי יהיה עצום. על פי התחזיות, שנת 2050 תהיה השנה הראשונה בה יחיו בעולם יותר צעירים מעל גיל 60, מאשר צעירים מתחת לגיל 15. ובישראל? בתוך 15 שנים בלבד, צפויה אוכלוסיית הקשישים לעלות ב-84 אחוזים. כיום, כ-20 אחוז מהקשישים כבר חיים מתחת לקו העוני, ו-97 אחוזים מאלה שאין להם הסדר פנסיה, תלויים בקצבאות הזיקנה וחיים מסכום של 1,600 עד 2,200 שקלים בחודש.

 

"אחת הסיבות שביסמרק, בזמנו, קבע גיל פרישה של 60 לנשים ו-65 לגברים, הוא הקשיים של העבודות דאז", מסביר הכלכלן שלמה מעוז את השינוי בשוק העבודה, "כיום עבודות רבות נעשות על מחשבים, ואדם בן 70 הוא כמו אדם בן 50 לפני חמישים שנה".

 

"ההיערכות לעתיד חייבת להתחיל עכשיו", מתריע שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. "מצד אחד יהיה צורך להעלות את דמי הביטוח הלאומי, ומצד שני נצטרך לדחות את הגיל בו מתחילים לשלם קצבאות, כדי לעמוד במצב". המצב החדש מסכן את המודל הקיים של הביטוח הלאומי, שעלול לקרוס עם העלייה בתוחלת החיים; מה שבטוח - כולנו נשלם יותר, ונקבל פחות.

 

בתי החולים הגריאטריים עמוסים כיום מאוד, ומספר הרופאים המתכוונים להתמחות בתחום קטן. "צריך להתעסק, ואנחנו עוסקים בזה יום יום, בהגדלת התשתיות - ובעיקר מספר מיטות וכוח אדם רפואי, רופאים גריאטריים", אומר פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות. "המדינה צריכה לשנות סדרי עדיפויות. יש לה שנה, שנתיים, שלוש, לא הרבה זמן. בלי התקציבים הללו, אנחנו לא נהיה מוכנים".