מה עושה המדינה כדי להשיב את "היורדים החדשים" לישראל?

למרות שהיא דוחקת בהם שוב ושוב לשוב ארצה, למדינה אין סל תמריצים אטרקטיבי להציע למי שעזבו לחו"ל כדי לחפש רווחה כלכלית. הם רוצים לחזור, אך מאוכזבים מהממסד: "לא מרגישים שיש מאמץ. הפיתוי לשוב לישראל לא היה גדול, דווקא כי אנחנו יודעים מה קורה כאן" • כתבה אחרונה בסדרה

את המזוודות בבית הזמני שלהם בארץ, פורקים מעיין וחן בחוסר חשק מופגן, אפילו בכפייה. אחרי הכל, לא הגעגוע הביתה השיב אותם לארץ אחרי כמעט 5 שנים בחו"ל, אלא העסק במינסוטה שנסגר. "הפיתוי לחזור לא היה גדול", הם מודים, "פשוט כי אנחנו מודעים למה שקורה כאן בארץ".

 

באופן מפתיע, דווקא הממסד, זה שדוחק בלי הפסקה בכל ישראלי לשוב לארץ, אכזב את בני הזוג יותר מכל דבר אחר: "הלכנו למשרד הפנים כדי לסדר דרכונים, ופשוט אמרו לנו שאנחנו עדיין לא בארץ. שילמנו כל חודש ביטוח לאומי כדי שלא נאבד את הזכויות שלנו, ובכל זאת איבדנו. על דברים כמו מענק לידה כבר הבנו מזמן שאין מה לדבר. לא מרגישים שום מאמץ כדי להחזיר אותנו לכאן".

 

(13:31 דקות)

על פי סקר פרויקט "המדגם" בראשות הפרופסור קמיל פוקס, 67% מהישראלים סבורים כי יש להעניק תמריצים לתושבים חוזרים. 33% בלבד השיבו בשלילה - נתון שאיננו מובן מאליו כשמדובר בפריבילגיה לעומת האזרח הממוצע. "זו אוכלוסיה איכותית", מסביר ישראל אלברשטיין, מנכ"ל המרכז לתושבים חוזרים. "הם כבר חלק מהחברה, אבל צריך לתת להם פוש קטן כדי שישתלבו".

 

אלא שכיום, "הפוש הקטן" הזה עוזר דווקא למשפחות מבוססות עם נכסים, ולא ליורדים החדשים, הצעירים יותר. בסל החזרה לישראל נכלל פטור ממכס על מוצרי חשמל לבית, פטור ממס על הכנסות גבוהות בחו"ל, תשלום הבטחת הכנסה ל-3 חודשים בלבד, הלוואה להקמת עסק ולימוד עברית חינם לילידם. ומה חסר? אין הנחה בשכר הלימוד באוניברסיטה, אין מענק כספי, אין סיוע בשכר הדירה ובעיקר - כדי לחדש את ביטוח הבריאות הממלכתי, תושב חוזר מחויב לשלם קנס למוסד לביטוח לאומי, 10,000 שקלים במזומן.

 

"לא רוצה שיפתו אותי ויציעו לי דבר כדי לחזור", אומר איתי בן יעקב, שהיגר לברלין. "אני רוצה שיעשו שינוי אמיתי, מהותי, יסודי כדי לא לתת לאנשים את הסיבה לעזוב מלכתחילה. עם ים נפלא ושמש אי אפשר ללכת למכולת".

 

וכך, נקרעים בין הלב שרוצה הביתה לבין הרווחה הכלכלית בחו"ל, שאלת החזרה לישראל מעסיקה כל משפחה שהיגרה. היא לרוב עולה שוב ושוב סביב שולחן השבת, ולרוב שם היא גם נשארת.