אסטרטגיה כוחנית

מחקר באוניברסיטת חיפה קובע כי ככל שמבקר המדינה בישראל היה אקטיבי ולוחמני יותר - כך ירדה האפקטיביות של הביקורת שלו. עורך המחקר: "כדאי שהמבקר ישים לב להשפעה הרבה שיש למערכת היחסים בינו לבין הגופים המבוקרים"

ביקורת המדינה בישראל בשלושים השנים האחרונות הופכת יותר ויותר אקטיבית והמבקרים בוחרים באסטרטגיה כוחנית יותר בניהול העימותים מול הגופים והאנשים המבוקרים, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה על ידי ד"ר נתן יורן. עם זאת, מצא המחקר שהאפקטיביות של הביקורת הולכת ופוחתת ככל שהמבקר בוחר להיות אקטיבי ולוחמני. "המחקר לא מבקש לתת המלצות למבקר, אלא רק להצביע על כך שעליו לשים לב להשפעה הרבה שיש למערכת היחסים בינו לבין הגופים המבוקרים", אומר ד"ר יורן.

במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' גבי בן דור, פרופ' אהרון כפיר ופרופ' אשר פרידברג (ז"ל), נבדקה עבודתם של חמישה מבקרי המדינה הקודמים למבקר הנוכחי מיכה לינדנשטראוס, שפעלו בשנים 1977 עד 2005: יצחק נבנצאל, יצחק טוניק, יעקב מלץ, מרים בן פורת ואליעזר גולדברג ונבדקה מידת האפקטיביות של ביקורתם מול האקטיביות והלוחמנות שלהם מול הגופים המבוקרים.

ביקורת אקטיבית הוגדרה כביקורת הרואה באינטרס הציבורי קריטריון-על ומפרסמת את הדו"חות שלה בסגנון ברור ובלתי מתפשר, תוך הקפדה על עיקרון השקיפות הציבורית. המבקר האקטיבי משתף את הציבור בדו"חות באמצעות התקשורת, אינו חושש לבקר אישים וגופים בשמם המלא ורואה את הציבור כ"לקוח-העל" שלו. בנוסף, המבקר האקטיבי לא חושש לנהל עימות כוחני מול מבוקריו.

מ-77': מבקרי המדינה נוקטים בגישה אקטיבית

מהממצאים עולה, כאמור, כי החל משנת 1977 מבקרי המדינה נוקטים בגישה אקטיבית ומנהלים עימותים כוחניים יותר: כל מבקר הפך לאקטיבי יותר מקודמו, פרט למרים בן פורת, שהייתה אקטיבית ולוחמנית יותר ממחליפה, אליעזר גולדברג; עובדה זו לא שינתה את המגמה, מכיוון שגם גולדברג השתמש באסטרטגיה אקטיבית יותר מקודמיה של בן פורת.

האפקטיביות נמדדה על פי מספר הליקויים שהמבוקרים תיקנו ביחס לכלל ההערות שבדו"ח. המחקר הראה שככל שדו"ח המבקר היה אקטיבי יותר, כך ירדה האפקטיביות שלו. המבקרת האקטיבית ביותר, בן פורת, נתקלה במדד התנגדות של 86%. המבקר גולדברג, שהיה אקטיבי פחות, נתקל בדו"חות האקטיביים שלו במדד התנגדות של 80%. המבקרים מלץ, טוניק ונבנצאל, שהיו פחות אקטיביים נתקלו במדד התנגדות של 74%, 68% ובהתאמה 64%. גם במדדים נוספים כמו רמת ההתנגדות למבקר והתגובות של המערכת הפוליטית לעבודתו הראתה שככל שהמבקר אקטיבי יותר, כך גברה ההתנגדות לעבודתו.

ד"ר יורן ציין כי לאפקטיביות הגבוהה של נבנצאל ולמידת הערכה הגבוהה שקיבל מהמערכת הפוליטית היה מחיר, "תמורת מעמדו זה נמנע המבקר נבנצאל מלתקוף ישירות את הדרגים הבכירים, אבל השפעתו הייתה חשובה לאור מכלול התפקידים שנוספו לו", ציין.

המחקר התייחס גם למבקר הנוכחי, אך מכיוון שלא ניתן עדיין לקבוע את מידת האפקטיביות של המבקר הנוכחי, התייחס החוקר רק למידת האקטיביות והכוחניות שלו. גם כאן לא היו שינויים מפתיעים, והמחקר גילה כי מיכה לינדנשטראוס ממשיך בקו העלייה באקטיביות וכוחניות. לדבריו של ד"ר יורן, בעבודת המבקר יש לקחת גורמים רבים - החל מהתרבות הפוליטית המשתנה וכלה בכוח האדם שלא גדל עם השנים יחסית לעומס המבקר ולכן המחקר אינו בא לייעץ למבקר איך לפעול. ועם זאת, נראה שבמערכת החוקית הקיימת כיום בישראל בתחום ביקורת המדינה, תיקון הליקויים נפגע כתוצאה מהשימוש באסטרטגיה אקטיבית.