העסקים גרועים

מצבן של תוכניות ההכשרה בבתי הספר למינהל עסקים בארץ עגום, כך קבעה ועדה בינלאומית אשר מונתה על-ידי המועצה להשכלה גבוהה

ועדה בינלאומית שמינתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הגיע למסקנה כי המצב של תוכניות ההכשרה בבתי הספר למינהל עסקים בישראל הוא בכי רע והמקצוע כולו בתהליך הדרדרות, כך דווח בהארץ.

הסיבה לכך נעוצה בעלייה החדה בביקוש ללימודי מינהל עסקים, ללא תשתית הוראה ראויה. לאחר שהתקבלו ההממצאים החליטו חברי המל"ג שלא לאשר פתיחת תוכניות לימוד חדשות בתחום, עד לסיום הערכת המצב.

הוועדה התבקשה לבדוק את רמת בתי הספר למינהל עסקים ב-13 מחלקות למינהל עסקים באוניברסיטאות, במכללות הציבוריות ובמכללות הפרטיות בישראל. המכללה האקדמית ספיר שבנגב המערבי לא נבדקה בשל המצב הביטחוני.

המל"ג ייסד מערכת חדשה להערכת איכות, בה נבדקים מדי שנה תחומי לימוד שונים. במסגרת זו הגישה צוות המומחים הבינלאומי את מסקנותיו. מערכת הערכת האיכות של המל"ג בדקה כבר את מקצוע מדעי המחשב, וגם ההממצאים שהתקבלו מן הבדיקה הזו היו רחוקים מלהשביע רצון.

מלבד בתי הספר למנהל עסקים נבדקים כעת תחומים נוספים, ביניהם, תחומי ההיסטוריה והעבודה הסוציאלית.

המרצים "חסרי חדוות הוראה"; תוכניות הלימוד "חסרות סדר"

הוועדה האחראית על בדיקת מקצוע מנהל העסקים הוקמה בשנת 2006. בראש הוועדה עומד פרופסור סטיוארט גרינבאום מארה"ב, וחברים בה עוד שישה פרופסורים למנהל עסקים מארה"ב, הולנד וישראל.

ממצאי הבדיקה נמסרו באחרונה למוסדות להשכלה גבוהה לצורך קבלת תגובתם. הדו"ח המלא עתיד להתפרסם בשנת הלימודים הבאה, לאחר שהמבוקרים ימסרו את תגובתם והממצאים ידונו במל"ג.

חברי הוועדה אומרים כי הכשרת הנהגה ניהולית היא "יעד אסטרטגי לעידוד הצמיחה הכלכלית, המוביליות החברתית והשגשוג בישראל".

עוד אומרים חברי הוועדה כי "על תוכניות ההכשרה במינהל העסקים בישראל להימנות עם 30 התוכניות הטובות ביותר בעולם ולפחות אחת מהן (צריכה להימנות) עם עשר המובילות". לדעת חברי הוועדה אף אחת מתוכניות ההכשרה אינה כלולה כיום בין 30 התוכניות המובילות.

כאמור, המומחים סבורים כי הסיבות העיקריות למצבן המביש של המחלקות מקורן בעלייה החדה בביקוש ללימודי מינהל עסקים מחד ומחסור בתשתית הוראתית ובאיכות המרצים מנגד.

בעוד שבשנת 1990 מספרם של הסטודנטים לתואר ראשון במינהל עסקים עמד על 574, בשנת 2005 הגיע מספרם ל 8,592. הגידול לא לווה בהגדלת תקציבים וכתוצאה מכך בתוכניות החדשות מלמדים מרצים בלא תואר ד"ר, או כמו שכותבים חברי הוועדה "בעלי איכויות נמוכות".

יתרה מכך, מספר שעות ההוראה צומצם, שבוע הלימודים צומצם גם הוא ועומד על יומיים בשבוע, הלימודים עברו לשעות הערב, רבות ממשרות ההוראה הן חלקיות וחלק מהמרצים הם פרופסורים בגמלאות "חסרי חדוות הוראה, שמלמדים במקום סגל הוראה מתאים יותר". המומחים מסכמים וכותבים כי "התוצאה הינה דעיכה מדכאת באיכות תוכניות התואר הראשון והשני".

זאת ועוד, נמצא כי ההוראה בארץ מבוססת על תוכניות לימוד "חסרות ארגון וסדר", ובתי הספר למינהל עסקים "הפכו למוסדות ללא חזון. אין גם צביון ייחודי ואין ניסיון להגדיר בידול תכני, שיאפשר לכל אחד מהם להגדיר את שליחותו וערכיו הייחודיים, המבדיל את המוצר שלו מן האחרים".

לדעת חברי הוועדה "חזון איננו אוסף של קלישאות כגון 'חתירה לאיכות ומצויינות'". מאחר והמשאבים מוגבלים הוועדה ממליצה שהמל"ג ינווט את בתי הספר הקיימים להתמחות בתחומים שונים, למשל מימון, שיווק או יזמות.

רמת ההכשרה של הדוקטורנטים יורדת

ממצאי הוועדה העלו כי לצד הגידול חסר התקדים במספר הסטודנטים לתואר ראשון, מספר הסטודנטים לתואר דוקטור ירד "באופן היוצר סכנה לתחום ולאיכותו" ויפגע בפיתוחו של התחום בעתיד.

לדעת חברי הוועדה רמת ההכשרה של הדוקטורנטים נפגעה לאחר הקיצוצים התקציביים, ולכן על האוניברסיטאות "להקים מייד" תוכניות משותפות בהן יכשירו דוקטורנטים.

עוד ממליצים חברי הוועדה להרחיב את טווח ההשכלה של המנהלים. הם מציעים לשנות את תוכניות ההכשרה כך שיכללו בהן לימודי חובה בתחומים כמו אתיקה בעסקים, ואחריות חברתית של תאגידים.

הוועדה החליטה כי בדו"ח לא יופיע דירוג של המוסדות. בניגוד לדו"ח שהגישו בנוגע למדעי המחשב, החליטו בוועדה לא להעניק למחלקות ציונים מילוליים.

דירוג אקדמי: הטכניון הוא המוסד המוביל בישראל

דירוג המוסדות האקדמיים בארץ מצא שהטכניון מוביל ואחריו האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ת"א. מכון המחקר בדק 67 פרמטרים, בהם רמת הוראה, שביעות רצון של הסטודנטים ואווירה חברתית. המכללות ספיר ותל חי עלו בדירוג, למרות המצב הביטחוני ממנו סבלו.

לכתבה המלאה