הורסים כפר בדואי - כדי להקים יישוב יהודי

מינהל מקרקעי ישראל וכוחות גדולים של משטרה ומשמר הגבול הורסים עשרות מבנים ופחונים בכפרים הבדואים הלא מוכרים עתיר ואום אל חירן, סמוך ליער יתיר בנגב. המבנים, בהם חיים מאות בני אדם, נהרסים כדי לאפשר הקמת יישוב יהודי בשם "חירן". ראש המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים נעצר במהלך הפינוי. בהריסה משתתפים בני נוער המועסקים על ידי מנהל מקרקעי ישראל ללא זכויות

מינהל מקרקעי ישראל וכוחות גדולים של משטרה ומשמר הגבול הורסים הבוקר (שני) עשרות מבנים ופחונים בכפרים הבדואים הלא מוכרים עתיר ואום אל חירן, סמוך ליער יתיר בנגב. המבנים נהרסים כדי לאפשר הקמת יישוב יהודי בשם חירן. במהלך ההריסה והפינוי נעצר ראש המועצה האזורית של הכפרים הלא מוכרים בנגב, חסן אלרפאיעה.

עד כה נהרסו כ-30 מבנים, בהם שבעה בתי מגורים המשמשים למגורי כ-100 בני אדם ולמגורי בעלי חיים. ב"הארץ" דווח כי נשים שביקשו להוציא את ילדיהן מהבתים לא הורשו לעשות זאת, והשוטרים לקחו את הלולים עם התינוקות בידיהם והרחיקו את האמהות.

עוד דווח כי בפינוי משתתפים נערים בני 18, לבושים חולצות כתומות מעל בגדיהם, המועסקים על ידי קבלן ששכר מנהל מקרקעי ישראל, ואשר לדבריהם מקבלים שכרם במזומן וללא זכויות המגיעות להם כחוק. הנערים עורמים את הרכוש בערימות מחוץ למבנים, אותם הורסים דחפורים.

ח"כ חנא סוייד (חד"ש) גינה בחריפות את הריסת המבנים ואת מעצרו של רפאיעה. ח"כ סוייד קרא לשר הפנים, רוני בר-און, להידבר עם התושבים, ואמר כי "בכוח אי אפשר לכפות פתרונות".

ארגון "עדאלה" מסר כי תושבי הכפר נמצאים בו זה כ-51 שנה, לאחר שהועברו אליו ב-1956 בהוראת צווים של המושל הצבאי בדרום באותה תקופה. הקרקעות המקוריות של התושבים הועברו לקיבוץ שובל, ולתושבי הכפר הוחכרו כ-3,000 דונם לשם עיבוד ורעייה.

אום אל חירן הוא "בעיה מיוחדת"

באוגוסט 2001 הגיש מנהל מקרקעי ישראל את דו"ח מצב יישובים חדשים ומתחדשים למשרד ראש הממשלה, שהצביע על 68 יוזמות שונות להקמת נקודות התיישבות ברחבי הארץ. בין היישובים הופיע גם היישוב חירן, שאמור היה להיות ממקום בנגב הצפוני, באזור יתיר ובסמוך לכפר אום אלחירן.

בדו"ח הופיעו סעיפים שהגדירו "בעיות מיוחדות" שעשויות להשפיע על תכנון והקמת היישוב. בין הסעיפים ישנה פיסקה שמתייחסת לאוכלוסיית כפר אום אל חירן, שכונתה "בעיה מיוחדת". בהמשך לדו"ח קיבלה הממשלה החלטה על הקמת 30 יישובים יהודים חדשים באזורי הנגב.

בתחילת 2004 החלו תושבי הכפר לקבל התראות המנוסחות בזו הלשון: "בהתאם לחוק התכנון והבניה, בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, הנכם מתבקשים לפנות בהדרגתיות את הכפר. הנכם יושבים על קרקע מדינה ללא רשות".

בפברואר 2005 קיבלו תושבי הכפר צווי-הריסה לכל בתיהם, לאחר שבית המשפט אישר את תביעת המדינה לפנות את הכפר בשל "שימוש ללא רשות" בקרקע המדינה. בנובמבר האחרון הפגינו מאות תושבים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב במחאה על המשך הריסות בתיהם מצד מדינת ישראל. "יש להפסיק את הריסות הבתים ולאפשר קיום בכבוד לקהילה הערבית בנגב", קראו המפגינים.

מחנה פליטים מול הכנסת?

המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב מזהירה: אם לא תיפסק הריסת הבתים בכפרים, נקים מחנה פליטים בדואי מול הכנסת, ונפנה לאו"ם בבקשת עזרה. יו"ר המועצה, חסן אלרפאיעה: המשך הריסת הבתים מחבל במרקם היחסים באזור, ומעודד את הפשיעה בקרב הצעירים הבדואים

לידיעה המלאה