BETA

08.02.2007

11:46

עודכן:

מדינה פשרנית מדי?

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה קובע, כי למדינה אין עדיין אסטרטגיה סדורה למאבק בטרור היהודי. עורך המחקר, ד"ר אריה פרליגר: "היחס של המדינה לטרור היהודי נובע בעיקרו מהקרבה האידיאולוגית של מקבלי ההחלטות לטרוריסטים היהודיים"

מאז הקמת המדינה אירעו יותר מ-300 אירועי טרור יהודיים, אך למדינה אין עדיין אסטרטגיה סדורה או חשיבה מסודרת בנושא, כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שבדק את הגורמים שמעצבים את התמודדות מדינת ישראל עם טרור יהודי.

"היחס של המדינה לטרור היהודי נובע בעיקרו מהקרבה האידיאולוגית של מקבלי ההחלטות לטרוריסטים היהודיים", אומר ד"ר אריה פרליגר, שערך את המחקר. לדבריו, "אם מקבלי ההחלטות בתקופה של אירועי הטרור חשים שציבור הבוחרים שלהם קרוב לדעותיהם של מחוללי האירועים, הם מגיבים בצורה מתונה יותר. כשהמרחק האידיאולוגי מרוחק, התגובה תקיפה יותר".

במחקר נבדקו שישה אירועי טרור יהודי: אירועי אלטלנה ורצח הרוזן ברנדוט בסוף שנות הארבעים; אירועי ארגוני "ברית הקנאים" ומחתרת "מלכות ישראל" בתחילת שנות החמישים; אירועי ארגון "המחתרת היהודית" בתחילת שנות השמונים; טבח ברוך גולדשטיין בשנת 1994; כנופיית עוזי משולם במחצית הראשונה של שנות התשעים ורצח ראש הממשלה יצחק רבין על ידי יגאל עמיר בשנת 1995.

מהממצאים עולה כי למדינת ישראל אין אסטרטגיה סדורה להתמודדות עם הטרור היהודי וכי בכל פעולה הגיבה המדינה בצורה שונה, כשלמעשים או לתוצאות אין תמיד קשר ישיר לתקיפות או מתינות התגובה. "היחס לאירועי 'המחתרת היהודית' בשנות השמונים היה פשרני. מדובר במחתרת שביצעה לפחות שלושה אירועי טרור ושלושה מחבריה, שהורשעו ברצח, שוחררו אחרי שמונה שנים. גם היחס כלפי הפעילות של אנשי עוזי משולם היה סלחני, ומדובר באנשים שתקפו ופצעו שוטרים ופעלו ישירות כנגד מערכת אכיפת החוק. לעומת זאת, התגובה להתקפתו של ברוך גולדשטיין הייתה אגרסיבית וכללה שורה של צעדים כמו מעצרים מנהליים והגבלת תנועה של אנשים שלמעשה לא היו מעורבים במעשה הטרור עצמו", אמר ד"ר פרליגר.

לדבריו, ברגע שמקבלי ההחלטות בישראל מזהים כי מבצעי אירועי הטרור או הסיבה שבשמם בוצעו הפעולות קרובות אידיאולוגית לקהל הבוחרים שלהם, הם מעדיפים לא לצאת בצורה נחרצת נגד הפעולות ולהורות על תגובה מתונה. עוד הוא הוסיף כי גורם נוסף שמשפיע על התגובה של מקבלי ההחלטות הוא התחושה הסובייקטיבית שלהם לשיעור הנזק שנגרם מהאירוע ולאיום הישיר על רשויות המדינה.