BETA

20.09.2017

00:32

נאום טראמפ באו"ם: לאומי, תוקפני ולא ברור לאן יוביל בעתיד

במרכז נאומו של נשיא ארה"ב עמדה הריבונות של מדינות הלאום. "אני תמיד אשים את אמריקה ראשונה", אמר והזכיר כי מטרת הארגון היא לשמור על ריבונות המדינות, לא לצמצם אותה. נאומו היה הסדור ביותר שנתן, בו הבהיר את תפיסת עולמו ואת האיומים שהוא מזהה עבור ארה"ב והעולם • פרשנות

נאומו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בעצרת האו"ם בניו יורק הערב (שלישי) היה גדוש התייחסויות לתפקידה של ארצות הברית, לאיומים העומדים בפתחו של העולם, לקוריאה הצפונית ואיראן ואף לתפקידו של האו"ם עצמו.

 

באופנים רבים, מדובר בנאומו הסדור ביותר של הנשיא מבחינת תפיסת עולמו. במרכז תפיסת עולם זו עומדת ריבונות מדינת הלאום.

 

>> עצרת האו"ם בניו יורק - כתבות נוספות:

נאום טראמפ באו"ם: "הסכם הגרעין הוא בושה, עוד לא שמענו את הסוף לגביו"

נתניהו נפגש עם טראמפ: "הצעתי תוכנית לתיקון הסכם הגרעין"

טראמפ נפגש עם נתניהו: "יגידו שאין סיכוי לשלום, אני חושב שיש"

 

טראמפ חזר שוב ושוב על מרכזיות המדינה והצהיר באופן ברור שהוא מעמיד את ארצות הברית בראש סדר עדיפויות, כפי שכל אחד ממנהיגי המדינות צריך להעמיד את מדינתו בעדיפות עליונה. האו"ם, לתפיסתו, נועד להגן על ריבונות המדינות, לא לצמצם אותה.

 

לכן טראמפ לא הזכיר את נאט"ו או את האיחוד האירופי, שני ארגונים שבעיניו מגבילים את כוחן של מדינות. לפי תפיסת עולמו, האתגר שעומד מול העולם הוא "המדינות הרשעות", טוטליטריות או שתומכות בטרור ומסכנות מדינות אחרות ואת אוכלוסייתן שלהן. בלתי נתפס בעיניו שהאו"ם עומד מנגד בזמן שמדינות אלו מסכנות את העולם. טראמפ התייחס באופן נקודתי לקוריאה הצפונית, אותה ארה"ב אולי תצטרך "להשמיד כליל", לאיראן ולוונצואלה.

 

רטוריקה זו מזכירה את זו של הנשיא לשעבר בוש הבן, גם הוא דיבר על "ציר הרשע". פתרונו למדינות הרשעות היה מלחמה, כפי שהעולם נוכח לדעת בעיראק, מערכה צבאית שתוצאותיה מהדהדות עד היום. פתרונו של טראמפ ברור פחות. הוא דיבר על שיתוף פעולה, אך נאומו לא דן באמצעים. הוא איים כי לא יהסס לפעול מול קוריאה הצפונית ו-וונצואלה, אך עד היום טרם נקט בצעדים ממשמיים.

 

ראש הממשלה נתניהו הביע את שביעות רצונו מהנאום וכינה אותו "האמיץ והחד ביותר" שהוא שמע ב-30 שנות היכרותו עם האו"ם. שביעות הרצון נובעת לא רק מההתייחסות לאיראן, אך אולי גם מהיעדר ההתייחסות לסוגייה הפלסטינית.