BETA

האם השהיית עסקת הצוללות על ידי גרמניה תפגע בביטחון ישראל?

חמש צוללות - זהו המספר המינימלי על מנת לשמר יכולת פעולה בים. הזמן שלוקח לייצר צוללת הוא עשר שנים, ובעוד כעשור צפויות לצאת משימוש שתיים מהן. בחישוב פשוט, אם רוצים לעמוד במינימום הנדרש, על ההשהיה הגרמנית להסתיים בהקדם • אלון בן דוד עושה סדר

פרשת הצוללות: בגרמניה החליטו לעת עתה להשהות את החתימה על העסקה עם ישראל שבמסגרתה אמורות להגיע הצוללות החדשות לחיל הים, כך פורסם אתמול (שלישי). העסקה אמורה לשמר בידי ישראל את היכולת של חמש צוללות או שש צוללות, ולהבטיח שימור ושדרוג של הצי.


הכלל הוא שמי שרוצה להחזיק יכולת משמעותית בים, צריך לפחות חמש צוללות. לשלוש צוללות הדולפין הראשונות שנקנו יש אורך חיים של בערך 30 שנים. המדידה מתחילה מהרגע שבו המצברים שלו הורטבו לראשונה.


>> פרשת הצוללות - כתבות נוספות:

הבכיר לשעבר במשרד הביטחון, עמוס גלעד, מסר עדות במשטרה

פרשת הצוללות: "המידע שבידי גנור מצדיק חסינות מוחלטת"

החתמת גנור תפגע בצ'ייני? "למשטרה אין עליו כלום, הוא ישן בשקט"


החישוב הוא פשוט: הצוללת הראשונה, "דולפין", נקנתה ב-1996, מה שאומר שסיום השימוש בה יהיה ב-2026. "לוויתן", שנקנתה שנה אחת אחרי זה, תסיים את תפקידה בחיל הים ב-2027. אותו הנוהל לגבי הצוללת תקומה, שתצא מהמערך ב-2028.

 

בניגוד למטוס, שאפשר להאריך את חייו על ידי תיקונים ושיפורים שונים, גוף של צוללת, שאמור לעמוד בלחצים אדירים, הוא לא משהו שאפשר לשפץ ולהחזיר לשימוש. צוללות נוספות שנמצאות במערך הן "תנין" שנכנסה ב-2014, ו"רהב" שנכנסה ב-2016. אליהן תצטרף הצוללת "דקר", כנראה ב-2018.


לוקח עשור לתכנן ולבנות צוללת חדשה, ועל כן אם רוצים לשמר צי של חמש או שש צוללות, ולהחליף את הצוללת הראשונה או השנייה, נדרש כעת להתחיל את העבודות, כדי לקבל את צוללת מספר שבע. לכן ההשהייה הגרמנית של ההבנות היא לא הרסנית, אבל אם היא תימשך יותר מידי זמן, זה עלול ליצור פער שיגרום לישראל לרדת מהמינימום הנדרש.