BETA

15.12.2016

00:02

עודכן:

שנאת חינם: מי הם אותם הישראלים שמנסים להילחם בשנאה?

הפרק הרביעי בסדרת הכתבות על השנאה בחברה הישראלית. בפרק הנוכחי: מי הישראלים שמנסים, בכל זאת, להילחם בשנאה מתוך הבנה שזו מסוכנת לחברה הישראלית?

המלחמה בשנאה מתנהלת במרץ, אך מכוונת כנראה למקומות הלא נכונים. השבוע נעצרה סטודנטית שפרסמה כרזת אומנות ולפני שבועיים נעצר צעיר שפרסם בפייסבוק בדיחה שהמשטרה תרגמה בטעות כהסתה.

 

בין אם מנסים להרתיע אנשים מכמות השנאה שבהם, ובין אם מכריחים תלמידים יהודים להיפגש עם הצד השני - התחנה הראשונה במלחמה הזו היא להודות בקיום השנאה ולזהות את הגורמים לה.

 

>> לכתבות נוספות בסדרה שנאת חינם:

כיצד הפכה העויינות לכלי שרת עבור פוליטיקאים ואנשי ציבור?
מי מלמד את הפלסטינים לשנוא יהודים, ולהיפך?

כיצד הפכו העיתונאים לאחת הקבוצות השנואות בישראל?

 

 

בתוך מערבולת השנאה בין המגזר היהודי למגזר הערבי שני מנהלים של מוסדות חינוך מצאו שפה משותפת - שירין חאפי-נאטור, מנהלת בית ספר מוסלמי, "אורט" לוד והרב ירמי סטביסקי, מנהל הישיבה התיכונית "הימלפרב". "במשך שנים לא אפשרנו להם להגיד כמה הם שונאים ואת מי הם שונאים", מסבירה שירין, "יצרנו דור שאנחנו אוכלים את התוצאות שלו היום. החוכמה שלנו בתוך בתי הספר היא להראות לילד שיש משהו אחר ואז הוא יצטרך לבחור".

 

בדוח מבקר המדינה המיוחד על משרד החינוך שפורסם לפני מספר חודשים נכתב כי: "המשרד לא יישם מרכיבים מרכזיים בתפיסה המנחה בתחום החינוך למניעת גזענות ושנאת האחר, ומדידה שיטתית של תופעת הגזענות במערכת החינוך אינה נעשית. לא יושמו תכניות לחיים משותפים, לא הוקצו המשאבים הראויים ליישומן ולא הוכשרו מורים בתחום חשוב זה".

 

 

 

 

פרופ' תלמה הנדלר, ראש המרכז לתפקודי מוח בבית החולים "סוראסקי" איכילוב, חתומה על מחקר פורץ דרך שמסביר מדוע המוח האנושי לא מסוגל לפתח חמלה כלפי מישהו שמזוהה עם איום. "אנחנו יודעים לזהות את התהליכים המוחיים שקשורים בחוויה של שנאה או כעס", מסבירה הנדלר, "הרשת האדומה עוזרת לנו לזהות איומים בסביבה שלנו, אבל כאשר אתה נמצא במצב של איום מתחולל איזה כשל אמפתי ואז צריך לברוח או לפגוע בגורם".

 

לעומת זאת, הצוות של פרופ' עירן הלפרין, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, הפיץ מסרים של שנאה ברחובות במטרה לעורר אנשים ולגרום להם להפעיל חשיבה מעמיקה יותר. "שנאה יכולה לעבור מדור לדור כי יש בבסיסה סיפור מאוד שורשי", כך פרופ' הלפרין, "קל להעביר את השנאה כסיפור באופן שבו אנו מחנכים את הילדים שלנו, אנשים שונאים קבוצות שמעולם לא פגשו".

 

 

כתובות נאצה בעפולה
 

כתובות נאצה בעפולה(ללא קרדיט)

 

השאלה שאין עליה עדיין תשובה היא האם ניתן להוריד את מפלס השנאה באופן מלאכותי? האם אפשר לשכנע צעירים בני 16 שראו שוב ושוב סכינים שנשלפות מתחת לחיג'אב שלא כולם בצד השני אורבים להם מעבר לפינה? האם אחרי שנים שבהן פולטיקאים חזרו ואמרו שהצד השני מוביל אותנו לאבדון יש סיכוי לשנות את דפוסי החשיבה שנצרבו בישראל?