חושבים שמשבר דור ה-Y פסח על החברות השמרניות? תחשבו שוב

מצפייה בפרק השלישי של סדרת הכתבות "אבודים" של חן ליברמן, ששודר אתמול, אפשר היה לחשוב שהבעיות של דור ה-Y במרכז הארץ אינן נחלתם של מגזרים כמו הכיפות הסרוגות, החרדים או הערבים. בפועל, משבר הזהות יגיע גם לשם - וזה רק עניין של זמן

באתר "מה וזה", המגדיר את עצמו כאתר הבלוגים הרשמי של בני דור ה-Y, כותב בלוגר חרדי בשם יהודה אדלר. אדלר הוא חרדי מודרני שכותב על חייו בצורה נקייה ושמרנית, ועם זאת מעניינת ומושכת. למעשה, יהודה אדלר הופיע בעצמו בכתבה מגזין גדולה שעשו בערוץ 10 לפני כמעט שנה על האתר שיצר קהילה גדולה של צעירים בגילאי 20-35 בישראל.

 

אדלר החרדי אולי נראה לנו חריג בנוף, כי הוא "חרדי", ואיך הוא בדיוק נופל על הסטריאוטיפים הטיפוסיים של דור ה-Y? הרי הדור הזה לא אוהב להתחייב, אין לו עבודה קבועה וגם מערכות היחסים שלו אינן יציבות. בדיוק ההיפך מכל מה שקורה בחברה החרדית. אולי בגלל זה קשה לנו להכניס אותו לתוך דור ה-Y.

 

>> לכתבות נוספות בנושא

הצצה לחיי הרווקות המאוחרת במגזר הדתי

החרדיות: סוכנות השינוי של המגזר החרדי


בתזמון מושלם, בפרק האחרון בסדרה של אמנון לוי "החרדיות" ששודר השבוע, הופיעו ניצוצות של תרבות מערבית ליברלית ומודרנית. האישה החרדית החדשה יכולה להיות אשת קריירה: היא עובדת ברדיו, מנסה את מזלה בפוליטיקה ובניגוד לעבר, נפגשת לעיתים יותר קרובות עם החברה החילונית. אז אולי גם את החברות הדתיות כדאי להכניס לתוך המשוואה הזו.

 

בפרק של סדרת הכתבות "אבודים" ששודר אמש, הפריפריה עשויה להיתפס כפרימיטבית ושמרנית, לא מתקדמת ואולי גם הכי פחות מתוסבכת - הצעירים שחיים בפריפריה מתחתנים בגיל צעיר, הולכים לעבוד בחנות מקומית או מפעל ויש להם מטרות מוגדרות. כמו שד"ר תמר אלמוג אמרה בראיון: "יש להם אמת ברורה, שחור ולבן".

 

האמנם? האם לחברות המסורתיות והשמרניות באמת יותר קל בחיים? והתשובה היא - ככל שהשנים יעברו - "לא". עובדה שבחברה החרדית מנסים למצוא פתרון לחוסר ההשכלה האקדמית, גם הם מבינים היטב שאם לא ישתלבו, יהיה להם עתיד כשל הוריהם. עתיד שמזכיר יותר את הזמן בו חיו יהודים דתיים בגלות.

 

הרווקות המאוחרת - חרדה של ממש

 

לא פלא שבשנים האחרונות תופעת הרווקות המאוחרת הולכת וגדלה, לא רק אצל הציבור החילוני התל אביבי, אלא גם במגזר היהודי הדתי. האפשרויות הבלתי מוגבלות, השאיפה והרצון למימוש עצמי - אלו דברים שחודרים גם למגזרים היהודיים הדתיים בישראל ודוחים את גיל הנישואין.

בציונות הדתית תופעת הרווקות המאוחרת הפכה לחרדה של ממש, עד כדי כך שנערות בגיל 19 ו-20 מתחתנות מהר מחשש שישארו לבד ולא ימצאו גברים שירצו להתחייב להן. מנגד צעירים דתיים בגילאי 25 - 35 מתגוררים בקבוצות או כפי שפרופסור עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג מכנים בספרם "להקות" בביצות.

 

"הדימוי של דור הוואי עוצב בהשפעת צעירים מאוד אורבנים, כשמסתכלים על כל התרבויות, כולם הולכים בכיוון הזה והחברות המסורתיות הולכות בקצב קצת יותר איטי מהשאר", מסכמת ד"ר תמר אלמוג בכתבה של ליברמן, והיא די צודקת. החברות המסורתיות מושפעות מהתרבות המערבית - וזהו רק עניין של זמן עד שהן ירגישו שזה מחלחל גם לתוכן.