BETA

17.12.2015

20:49

עודכן:

איך הפכו הבנקים ליצרני הכסף, ולמה כל השאר נדפקים מכך?

בנק ישראל אמנם מייצר את השטרות שכולנו משתמשים בהם, אבל זה רק הכסף הקטן. הכסף הגדול שוכב בבנקים, ואחרי עשורים בהם כולנו קיבלנו כעובדה קיימת את הדרך בה מנוהל הכסף של כולנו, הרי שקריסות הבנקים והיחס המועדף לטייקונים ברחבי העולם מעלים את השאלה - האם זה חייב להימשך כך?

בנק ישראל אכן אחראי על הדפסת הכסף בישראל, השם שלו אפילו מתנוסס בגאון על כל שטר ושטר. אבל מתברר שזה, אם תרצו, הכסף הקטן.

 

ברוכים הבאים לכנס של העמותה למען שינוי מוניטרי חבורה מרתקת של אנשים שהיא היום חלק מתנועה עולמית ששואלת שאלה די פשוטה: איך לעזאזל הפכו הבנקים ליצרני הכסף, ולמה הסידור הזה דופק את כל השאר? וכן, זה בנצי מאסקימו לימון על הבמה. גם הוא חזק בעניינים.

 

עד לא מזמן, חברי התנועה לשינוי מוניטרי נתפסו כחבורה של חובבי קונספירציות רדופים, שבטוחים שהמטריקס סוגר עליהם. אבל אז הגיע איש אחד, ודי טרף את הקלפים. קוראים לו מרטין וולף, והוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בכלכלה העולמית, בכיר לשעבר בבנק העולמי שהפך לפרשן הראשי של הפייננשל טיימס. המאמרים של וולף נלמדים באקדמיה, לפעמים מתווים מדיניות. וכשהאיש הזה הצטרף לתנועה, הרבה מאוד אנשים התחילו להקשיב - בהנחה שהם הבינו מה הוא מדבר כמובן.

 

בואו ניקח רגע כדי לנסות ולהבין מה בעצם קורה כאן.

 

כשאנחנו חושבים על התפקיד של הבנק, אנחנו מדמיינים מתווך. מצד אחד יש מי שמבקש להפקיד כסף כי הוא לא רוצה לשמור אותו מתחת למזרן ולכן הוא מפקיד אותו בבנק ומקבל עמלה קטנה בתמורה. מצד שני יש מי שמבקש לִלְווֹת כסף לטובת רכב חדש או שיפוץ המטבח ומשלם גם הוא בתמורה עמלה. בפער שבין העמלות שמשלמים השניים, נמצא הרווח של הבנק.

 

אלא שכאן הסיפור רק מתחיל. כי בכל פעם שאתם מפקידים כסף בבנק, הבנק מייצר מההפקדה הזאת כסף נוסף.
אז איך עובד הקסם הזה?

 

נניח שיש לכם 1,000 שקלים ביד ואתם הולכים להפקיד אותם בבנק. מתוך הסכום שהפקדתם הבנק מחויב לשמור רק שלושה אחוזים, את כל השאר הוא יכול להלוות למישהו אחר. אז מצד אחד בחשבון הבנק שלכם יש יתרה של 1,000 שקלים, ומצד שני מישהו לווה הרגע 970 שקלים. והופ! כך עובד קסם יצירת הכסף. אז מה הבעיה כאן? או, שאלה מצויינת.


מאז שנות ה-30 ועד היום הטקס הזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב - בנקים ברחבי העולם מסתכנים בסיכונים מוגזמים וְקורסים לתוך עצמם, מכריחים את משלם המיסים להציל אותם ולהזרים להם מיליארדים. ארצות הברית, קפריסין, יוון, ספרד, אירלנד, איסלנד, יפן, סינגפור או תאילנד, רשימה חלקית ביותר - וזה רק בעשרים השנים האחרונות. וכן, גם הממשלה כאן נאלצה לשפּוך מיליונים על הבנקים אחרי שכמעט מוטטו לחלוטין את המשק בשנות ה-80.

 

 

בנק (צילום אילוסטרציה). עושים עליכם כסף
 

בנק (צילום אילוסטרציה). עושים עליכם כסף(פוטוליה)

 

ובנקודת המשבר מתגלה השבריריות של השיטה שהפכה את הבנקים ליצרני הכסף - כי הבנקים בישראל מחזיקים ברזרבה של כ-10 אחוז מתוך הכסף שהם מייצרים באשראי ללקוחות שלהם - ואם כולם יגיעו לבנק לבקש בחזרה את הכסף שלהם - ובכן, רובו פשוט לא באמת קיים.


אז כאן יש לנו חדשות טובות וחדשות רעות, נתחיל ברעות ברשותכם: בישראל, בניגוד לְהרבה מדינות אחרות, אין על הכסף שהפקיד הציבור בבנק ביטוח כלשהו, למעט הבטחה עמומה שנתן הנגיד הקודם שאם בנק יקרוס - בנק ישראל יזרים ללקוחות את הכסף בחזרה. החדשות הטובות: הבנקים בישראל נהנים מיציבות יחסית. ואנחנו בבעיה השנייה והמשמעותית, בסיפור הזה: איך נראית הכלכלה הישראלית כשהשחקן העיקרי שאחראי על ייצור הכסף ועל הפצתו הוא למעשה גוף פרטי שכּל מה שמעניין אותו הוא הרווחים שלו? התשובה די פשוטה - היא מלאה באנשים כאלה.


קחו את האימפריה הקורסת של נוחי דנקנר לדוגמה - היא נבנתה כמעט לגמרי על הלוואות עתק שנתנו לו הבנקים ועל מעט מאוד הון עצמי, מפני שהבנקים פשוט מעדיפים לקוחות כמו דנקנר ולא לקוחות כמוכם.

 

 

נוחי דנקנר
 

נוחי דנקנר(רויטרס)

 

הבנקים כמובן לא אשמים במצב - כגופים עסקיים הם רוצים לייצר רווחים ולכן הם לא ישקיעו ביזמות עסקית צעירה, במיזמי תשתיות אנרגיה ירוקה או בעסקים קטנים. איפה הם כן משקיעים מלבד בטייקונים? תסתכלו סביבכם, קשה לפספס את זה.


אז אחרי שהבנו איפה הבעיה - מַגיע החלק הקשה באמת: הפיתרון איך מפקיעים מהבנקים את ייצור הכסף? איך הופכים אותם ליציבים יותר? יש כבר יוזמות אירופיות כמו באיסלנד למשל, ששוקלת לדרוש מהבנקים להחזיק הרבה יותר הון עצמי, יש מדינות שבהן מכריחים את הבנקים להזרים את הכסף בצורה שוויונית יותר אבל זוֹ משימה כמעט בלתי אפשרית.

 

ואצלנו? אצלנו המחאה החברתית הפכה למוצג במוזיאון, ודור ההמשך לומד איך ממשיכים לייצר חובות וממשיכים לספק כסף לבנקים.