BETA

07.08.2015

14:09

אסירים בטחוניים: איך הפכו מחבלים ורוצחים לגיבורי ומנהיגי החברה הפלסטינית?

אלפי פלסטינים כלואים כיום בבתי הסוהר בישראל, עשרות אלפים נעצרו מאז 1967. האסירים חזרו לביתם כגיבורים לאומיים, מכווינים טרור מהכלא, ומשתלבים גם בהנהגה הפוליטית. אסירים משוחררים, משפחות ישראליות שכולות ובכירים במערכת הביטחון על התופעה - ומה ניתן לעשות מולה

כיצד הפכו רוצחים ומחבלים לגיבורים התרבותיים ולמנהיגים הפוליטיים של החברה הפלסטינית? את השאלה הזו, שמלווה לאורך כל הדרך את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יצאנו לבדוק בסדרת הכתבות "אסירים בטחוניים" שתשודר החל מיום ראשון במהדורה המרכזית.

 

עשרות אלפים נעצרו מאז 1967, כמעט 6,000 כלואים כיום בישראל. הסדרה לבדוק כיצד החיים שלהם ושל משפחותיהם משפיעים על החברה, מכוונים טרור מתוך הכלא, ומשוחררים בעסקאות כאלה ואחרות כמה מהם חוזרים לטרור ומדוע אותם אסירים בטחוניים ואנשים עם דם של ישראלים רבים על הידיים, שביצעו פיגועי טרור גדולים וקשים, נתפשים כגיבורים ואנשים שעשו שירות לאומי? איך רואות המשפחות הישראליות השכולות את שחרורם של אלה שרצחו את קרוביהם? וכיצד, על פי בכירים במערכת הביטחון הישראלית, אפשר להתמודד עם התופעה?

 

אחד המרואיינים הוא ח'אלד עסאכרה, שרצח תיירת ב-1991 ונשפט למאסר עולם - ממנו השתחרר בשנים האחרונות. "אני לא מצטער מכיוון שבזמנו היתה אז אינתיפאדה, והכל היה שונה. היום זה כבר משהו אחר", הוא אומר. רזק סלאח, שרצח חייל ישראלי בבית לחם באותה שנה, שיחזר את מעשיו: "המטרה היתה שהמטען הראשון יתפוצץ, והשני יתפוצץ כעבור חמש דקות כשהחיילים הראשונים ייצאו לבדוק מה קרה. וכך היה".

 

האם התמיכה המסיבית של הרשות באסירים רק תעודד את הדור הבא להמשיך ולעסוק בטרור? איזה מחיר משלמת ישראל על שחרור האסירים? מדוע לתת פתחון פה לאותם מחבלים? השאלות הללו, שוודאי יעלו לדיון בשבוע הקרוב, רלוונטיות בעיקר מכיוון שאותם מחבלים הפכו לפניה של החברה הפלסטינית - אם כמודלים לחיקוי, אם בהכוונת טרור של ממש, ואם בהנהגה הפוליטית איתה תצטרך ההנהגה הישראלית להתמודד בעתיד.